|
==משפחתו==
פרידברג נולד ב[[קרקוב]] שב[[גליציה]], (אז חלק מ[[הקיסרות האוסטרו-הונגרית|אוסטריה]]), בן למשפחת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] מצד אביו, ומשפחה של עסקנים ופעילי קהילה מצד אמו.<ref>הפרטים על משפחתו מובאים על ידי פרידברג עצמו, בכרך א' לספרו '''בית עקד ספרים''', הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת, תל אביב, 1951 (מהדורת צילום 1970) (להלן: "בית עקד ספרים"), בפתח הספר.</ref>
אביו, אברהם מאיר בה"ר זאב וואלף הלוי, נולד בר"ח [[ניסן]] [[תרי"א]] ונספהו[[שואת יהודי פולין|נספה]] במחנה ההסגר של [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ב{{ו|ואידסלב}} שבפולין בשנת [[תש"ב]]. סבו של ח"ד פרידברג מצד אביו, ה"ר זאב וולף, היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלר, בנו של ה"ר [[אריה ליב הלר]], בעל '''ספר קצות החושן''' ורבה של ואידסלב. אבי סבו, הרב משה הלוי (נפטר ב[[כ"ח בתמוז]], [[תקצ"א]]) בהר"ר מאיר הלוי, היה תלמידו המובהק של ה"ר אריה ליב הלר וראב"ד של ואידסלב.
אמו, שינדל פסיה בת משה צבי פיאסצקי, נולדה בשנת [[תרי"ז]] ונפטרה בקרקוב, ב[[כ"ה באב|כ"ה מנחם-אב]], [[תרפ"ד]]. אביה (נפטר ב[[ד' בחשוון|ד' במרחשוון]], [[תרס"ב]]) היה שנים רבות פרנס בית הכנסת "ר' אייזק ר' יעקליש שול" שבקראקא, שמאוחר יותר הפך לכנסייה על ידי הנאצים. אבי אביה, ה"ר שמואל (נפטר ב[[כ"ב באדר]], [[תקנ"ד]], בקרקוב), בנו של ה"ר צבי ב"ר ישראל פיאסקר, היה מראשי הקהל בקרקוב.<ref>מוזכר בספרו של [[מאיר בלבן]] (במהדורה הפולנית), '''קורות היהודים בקראקא''' (להלן: "בלבן"), ח"ב, עמ' 457. וראו עתה במהדורה העברית של הספר, מאיר בלבן, '''תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז': 1304–1868''' (עורך מדעי: יעקב גולדברג) ירושלים, הוצאת ספרים מאגנס, תשס"ג-2002.</ref> מלך פולין, פוניאטובסקי, הוא שהעניק לצבי פיאסקר את השם הפולני פיאסצקי.<ref>ראו פרטים בספרו של פרידברג, '''לוחות זיכרון''', ספר כולל תולדות רבני העיר קראקא, תולדות רבניה, פרנקפורט א.מ., י. קויפמאן, הוצאה שנייה, תרס"ד, בערך צ"ג: "הר׳ צבי בר׳ ישראל פיאסקר", בעמ' 79 - 80.</ref> אם אמו, לאה (נפטרה בא' מרחשון, תרנ"א, בקרקוב), הייתה בתו של ה"ר דוב בערל שאנצר, שהיה אף הוא מראשי הקהל בקרקוב.<ref>בלבן, עמ' 736.</ref>
==חייו, עבודתו ומחקריו==
בילדותו למד פרידברג בחדר ובישיבה, בשילוב עם לימודי חול. הוא זכה ללמוד אצל טובי המלמדים ובהמשך אף למד אצל הרב יקותיאל זלמן דמביצר, מחבר '''ספר יד יקותיאל'''.<ref>{{הערה|{{תדהר, עמ' |5|2268}}.</ref>}} בן 14 היה כאשר החל להחליף דעות ומכתבים עם חוקרים ומלומדים ידועים בתחום ההיסטוריה והביבליוגרפיה ואף החל לפרסם מאמרים בעיתונים וכתבי עת.<ref>{{הערה|שם=תדהר, עמ' 2269|{{תדהר|5|2269}}.</ref>}} בטרם מלאו לו 30 שנה כבר הוציא לאור מספר ספרי ביוגרפיות על רבנים (רבי [[יוסף קארו]], רבי אברהם ברודא, רבי שבתי כ"ץ - בעל '''ספר שפתי כהן''' ורבי [[נתן שפירא]]), את ספרו הראשון על '''הדפוס העברי בקראקא'''(!) וכן ספר נוסף על מצבותיהם של רבני העיר קרקוב ('''לוחות זיכרון''').
בשנת תרנ"ז התחתןנישא עם רבקהלרבקה בת ר' משה פנחס רייזפלד.<ref>{{הערה|שם=תדהר, עמ' 2269.</ref>}}
בשנת תר"ס החל לעבוד ולנהל את [[מסחר ספרים|בית מסחר הספרים העברי]] הנודע של יצחק קויפמן שב[[פרנקפורט דמיין]], [[הקיסרות הגרמנית|הרמניה]].<ref>בבית מסחר זה עבד גם שמואל וואהרמאן, שמאוחר יותר פתח בית מסחר מפורסם לספרים עתיקים בירושלים. ראו אצל [[גצל קרסל]], חיים דב פרידברג, '''סתרי ספר וסופר''' (מחקרים ומסות), הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, צפת, תשל"ה-1975 (להלן: "קרסל"), עמ' 117.</ref> בשנת [[1904]] עזב את בית מסחרו של קויפמן כדי לפתוח בית מסחר ספרים עברי משל עצמו. עד שנת [[1906]] הוא הספיק להוציא לאור שני קטלוגים ובשנה זו הכניס כשותף לעסק את יוסף זנגר. לאחר 4 שנים, בשנת [[1910]], התפרקה השותפות, וזנגר הפך לבעלים היחיד של בית המסחר. בשנה זו הוציא פרידברג לאור שתי חוברות קטנות: '''אורות מאופל''', אוסף שירים שכתב ה[[רמח"ל]] ו'''מכתבים מחכמי דור העבר''', לרבי [[נחמן קרוכמל|נחמן קראכמאל]] וה’ר [[משה לנדאו|משה לנדא]], וכן את הספר '''תולדות משפחת הורוויץ'''.
ידענותו הרבה בתחום הספר והביבליוגרפיה הובילה לפרסומו בקרב קהל החוקרים ואוהבי הספר העברי והציבה אותו בשורה אחת עם מוכרי הספרים המשלבים מסחר בספרים וידע עצום בהם, כדוד פרנקל, ליפא שוואגר והרב [[ראובן מרגליות]].<ref>קרסל, עמ' 117.</ref>
כשנה לאחר התפרקות השותפות, בשנת [[1911]], עזב פרידברג את פרנקפורט ואת עסקי הספרים ועבר ל[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שם החל לעסוק במסחר יהלומים. בשעותיו הפנויות <ref>,{{הערה|אם כי נאמר עליו, בדרך של חיבה והערכה, ש"עשה את מלאכתו טפל ואת תורתו עיקר". ({{תדהר, עמ' |5|2269}}).</ref>,}} המשיך בעבודת המחקר בביבליוגרפיה עברית ומחקר על משפחות רבנים מפורסמים, ופרסם מאמרים רבים בנושאים אלה, בגרמנית ובעברית.<ref>{{הערה|הברמן, עמ' 61; קרסל, עמ' 117 - 118; {{תדהר, עמ' |5|2269}}.</ref>}}
מתחילת שנות השלושים הוציא לאור מספר ספרים על בתי דפוס עבריים באירופה:
בשנת [[1932]] יצא לאור באנטוורפן ספרו '''תולדות הדפוס העברי בפולנייא'''. בפתח הדבר למהדורה השנייה לספר, שיצא לאור בתל אביב, תש"י, הוא כתב כי מסר את המהדורה הנוכחית לדפוס לה"ר ישראל חיים ווינברגר ב[[בילגוריי]] שבפולין, אולם לא הצליח להשיג חזרה את האמהות לטפסים כי בינתיים כבשו הנאצים את פולין והמדפיס נעלם.<ref>תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 8.</ref> בשנת [[1934]] יצא לאור, באנטוורפן, הספר: '''תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה, אספמיה - פורטוגאל, תוגרמה וארצות הקדם'''. שנה אחר כך, בשנת [[1935]], יצא לאור '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה''', ובשנת [[1937]], '''תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה'''.
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר כבשו הנאצים את בלגיה בשנת [[1940]], מיהר להמלט מאנטוורפן ל[[טולוז]] שב[[צרפת]].<ref>תולדות הדפוס העברי בפולניה, בפתח הדבר למהדורה השנייה של הספר, עמ' 8.</ref> עם זאת, בנו יהודה לייב ובתו לאה, עם בעלה ושתי בנותיה, נרצחו על ידי הנאצים.<ref>{{הערה|שם=תדהר, 2269.</ref>}}
כאשר הגיעו הנאצים לביתו באנטוורפן, הם שדדו את כל כתביו, מכתבים שהחליף עם גדולי הדור במשך כל חייו ואת ספרייתו המפוארת, וכן השמידו את כל הטפסים והאמהות של המהדורה הראשונה של החיבור '''בית עקד ספרים'''.<ref>בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.</ref>
==ספריו וחיבוריו==
פרידברג היה יוצר וחוקר מהפּוֹרים בספרותנובספרות היהודית. הוא החל לכתוב ולפרסם מאמרים מגיל צעיר, ועד למותו כתב מאות מאמרים. בין יתר האכסניות בהןשבהן התפרסמו מאמריו ניתן למצוא אתמצויים העיתונים וכתבי העת הבאים: "האשכול", "העברי" (של [[גרשון רוזנצוויג]]), "[[הצפירה]]", "הקדם", מונאטסשריפט''[[Monatsschrift להיסטוריהfür die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums]]'' (הירחון לתולדות עם ישראל ולחכמת ישראל), "נר המערבי", "ציון" (של ברודי), "ציון" (של [[אהרן צבי זופניק|א"צ זופניק]]) וצייטשריפטו-''Zeitschrift für hebräische Bibliographie'' (כתב העת לביבליוגרפיה עברית). הוא גם כתב ערכים אנציקלופדיםאנציקלופדיים רבים ב-''[[האנציקלופדיה היהודית|Jewish Encyclopedia]]'', ב-''[[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|Encyclopaedia Judaica]]'' וביודישסוב-''Jüdisches ארכיווArchiv'', וכן ב"[[אוצר ישראל]]" (של [[יהודה דוד אייזנשטיין]]).<ref>{{הערה|שם=תדהר, עמ' 2269.</ref>}}
בנוסף, פרסם פרידברג עשרים ואחד ספרים, רובם עוסקים בתולדות הדפוס העברי וביוגרפיות של רבנים ומשפחותיהם.
על ספריו בעברית, שחיבר בחו"ל, חתם חיים דובעריש פריעדבערג; על מאמריו בגרמנית, חתם Bernard Friedberg; לאחר שעלה לישראללארץ ישראל החל להשתמש בשמו העברי בלבד, חיים דב (או דוב) פרידברג.
להלן פירוט רשימת ספריו וחיבוריו:
* '''תולדות רבינו יוסף קארו''',: כולל כל הקורות אותו מיום גיחו מרחם אמו ופעלתו בשדה הספרות עד ליום לקחו ה' השמימה, דרוהוביץ' תרנ"ו. (הוצאה ממכ"עמיוחדת "דראהאביטשערמהעיתון צווטונג"),דראָהאָביטשער דראהאביטש: תרנצייטונג"ו; (דפוס צילום: ניו יורק: תשנ"ד., ביחד עם ספרו '''כתר כהונה''').)
* '''השקפה (מאנאגראפיטע)''' על דור הג"מ אברהם ברודא וקורותיו ותולדותיו שם''', דראהאביטש:דרוהוביץ' תרנ"ז.
* '''לוחות זיכרון''',: כולל העתקות אבני המצבות בשדה הקברות בעיר קראקא הנוסד בשנת שי"א, בלוית מחלקה "פליטת סופרים" הכוללת הערות מחוקרי דורנו, דראהאביטש:דרוהוביץ' תרנ"ז. (הוצאה שנייה בשם: '''לוחות זיכרון''', ספר כולל תולדות רבני העיר קראקא, תולדות רבניה, פרנקפורט א.מ.: י. קויפמאן, תרס"ד; ברסלוי:ברסלאו תרס"ח; דפוס צילום: ירושלים: תשכ"ט; עם הוספות ותיקונים: ניו יורק: תשנ"ד.).
* '''ספר כתר כהונה,''': יכלכל תולדות רבנו שבתי כהן ז"ל בעל "שפתי כהן",: קורות אבותיו תולדות בניו ונכדיו צאצאי מעיו, בצירוף קורותיהם ושימת עין על ספריהם, דראהאביטשדרוהוביץ': בדפוסדפוס א. ה. זופניק, בהוצאת המחבר, תרנ"ח (דפוס צילום: ניו יורק: תשנ"ג, תשנ"ד., ביחד עם ספרו '''רבינו יוסף קארו''').)
* '''ספר מרגניתא שפירא''',: יכיל קורות ופעלות רבנו [[נתן נטע שפירא|נתן שפירא מהוראדנא]], ציור נאמן מתכונת נפשו הרבנית, תולדות וקורות מטעיו המתייחסים אחר מטהו "מטה שפירא", ובשמו ידגולו, דראהאביטשדרוהוביץ': בדפוסדפוס א. ה. זופניק, תרנ"ט. (דפוס צילום: תשנ"ח).)
* '''הדפוס העברי בקראקא''',: התפתחותו והשתלשלותו משנת ר"ץ עד ימינו אלה, קראקא:קרקוב תר"ס.
* '''לתולדות הדפוס בלובלין''', קראקא:קרקוב תרס"א. (הוצאה מיוחדת מן העתוןמהעיתון הביבליוגרפי '''ירושלים''').)
* '''ספר תולדות [[משפחת שור]]''',: דברי ימיהם ומפעלים הספרותיות([!)] מראשית המאה השלישית לאלף הנכחי עד ימינו אלה, פרנקפורט א"מ: תרס"א. (דפוס צילום: תל אביב: תש"ל; אשדוד: תשנ"ח., ביחד עם ספרו '''בני לנדא למשפחותם''').)
<div style="direction: ltr;">
* ''Das Rabbinats - Diplom des R. Isaak ha-Kohen in Pinczow'', reprintedBerlin: fromS. Calvary & Co., 1900. (הוצאה מיוחדת מתוך '''[[Monatsschrift für die Geschichte und Wissenschaft des Judenthums']]'', Bd. 44, Heft 2 (1900), pp. 71 - 76, Berlin: S. Calvary & Co., 1900.)
* ''Neue auf dem jüdischen Friedhof in Krakau aufgefundene Grabschriften'', reprintedBreslau from1900. (הוצאה מיוחדת מתוך '''Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums''', Heft 7 (1900), Pg. 357 - 366, Breslau: 1900.)
* ''Zur Genealogie der Familie Günzburg'', offprintFrankfurt froma. M. 1903. (הוצאה מתוך '''Zeitschrift für hebräische Bibliographie''', Jahrg. 6, pp. 187 - 191, Frankfurt a. M.: 1903.)
</div>
* '''בני לנדא למשפחותם''',: לתולדותם, בספרותנו מחצי המאה השנייה לאלף הנוכחי עד ימינו אלה: (מעבדמעֻבד על פי המקורות מאת חיים דובעריש פריעדבערג), פרנקפורט א.מ.: תרס"ה (דפוס צילום: אשדוד, תשנ"ח., ביחד עם ספרו '''תולדות משפחת שור''').)
* אברהם בן שמואל אשכנזי, '''צער בת רבים''',: על [[גזירות ת"ח-ת"ט|התלאות בשנת ת"ח-ת"ט ברוסיא ופולניא, אברהם בן שמואל אשכנזי (פרידברג הוסיף]]; מבוא והערות): פרידברג, לבוב: תרס"ו-1905.
* '''תולדות משפחת גינצבורג''', פרנקפורט א.מ.: תרס"ז.
* '''תולדות משפחת השל"ח''', פרנקפורט א.מ.: תרס"ט.
* [[רבי משה חיים לוצטו]], '''אורות מאופל''', רבי משה חיים לוצטו,: אספת שירים זמניים; (הוציאם לאור חיים דובעריש פריעדבערג), פרנקפורט דמאין: 1910.
* '''מכתבים מחכמי דור העבר''',: הר’ [[נחמן קראכמאל]] וה’ר [[משה לנדאו|משה לנדא]], פרנקפורט א’מ: 1910.
* '''תולדות משפחת הורוויץ''',: קורות יוצאי חלציה ומפעליהם הספרותיות מראשית המאה השלישית עד היום, פרנקפורט א מאין: תרע"א. (יצא בחמישים עותקים. הוצאה שנייה מתוקנת: אנטווערפן:אנטוורפן תרפ"ח-1928.).
* '''[[בית עקד ספרים (ספר)|בית עקד ספרים]]''',: לקסיקון ביבליוגרפי לידיעת הספרות העברית בכלל ושמות הספרים העברים ויהודית-אשכנזית (יידיש-דייטש) בפרט, וכמו כן אלה בשפות: איטלקית, טטרית, יונית, ספרדית, ערבית, פרסית, ושמרונית, שנדפסו באותיות עבריות, החל משנת רל"ד עד תר"ס: תכנם, שמות מחבריהם, והערים אשר בהן נדפסו: שנת הדפסתם ומספר הדפיס. עם מפתח המחברים בסדר א״ב ומפתח הספרים לפי המקצעותהמקצֹעות, 2 כרכים, אנטווערפןאנטוורפן: דפוס דלפלס, תרפ"ח-1928 - תרצ1928–תרצ"ב-1931. (מהדורה שנייה מושלמת ומתוקנת: '''בית עקד ספרים''',: לקסיקון ביבליוגרפי לידיעת הספרות העברית בכלל ושמות הספרים העברים וביהודית-אשכנזית בפרט, וכן אלה באיטלקית, טטרית, יונית, לאדינו-ספרדית, לטינית-רומית, ערבית, פרסית, צרפתית-פרובינצאלית ושומרונית, שנדפסו באותיות עבריות, החל משנת רל"ד עד ימינו אלה (תש"י). שמות מחבריהם, תכנם, שמות הערים אשר בהן נדפסו, שנת הדפסתם ומספר עמודיהם. עם מפתח המחברים בסדר אלף-בית, ומפתח הספרים לפי המקצועות והסוגים השונים, 4 כרכים, ארץ ישראל: תשי"א-תשטא–תשט"ז. מהדורות צילום מוקטנות של מהדורה שנייה: תשכ"?, תש"ל, תשל"א).)
* '''תולדות הדפוס העברי בפולניא''',: מראשית התפתחותו בשנת רצ"ד, השתלמותו, דברי ימיו והשתלשלותו עד היום,; (עם הוספות אל ספר '''בית עקד ספרים'''), אנטוורפן, תרצ"ב. (הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת בשם: '''תולדות הדפוס העברי בפולניה,''': מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב, תש"י-1950. דפוס צילום של מהדורההמהדורה שנייההשנייה: תל אביב, תשנ"ו.).
* '''תולדות הדפוס העברי במדינות [[איטליה]], [[ספרד|אספמיה]]-פורטוגליה[[פורטוגל]]יה, [[טורקיה|תוגרמה]] וארצות הקדם''',: מראשית הוסדו והתפתחותו בערך שנת רל"ב. דברי ימי חיי מיסדיו ובוניו, קורות עוזריהם. והמדפיסים הבאים אחריהם, בצרוף רשימה מפורטת מכל הספרים הראשונים שנדפסו עד שנת ר"ס ובלוית שתים וחמשים תמונות מהם, אנטוורפן, תרצ"ד. (הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת: תל אביב: תשט"ז; מהדורת צילום מוקטנת: תל אביב: תשל"ה (?); אשדוד: תשנ"ח, ביחד עם שני הספרים על '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה''').)
* '''ספר היחס מן משפחת שטיינבערג''',: קורות יוצאי חלציה ומפעלם בתור מנהיגים ואדירי התורה מקץ המאה השנייה לאלף הנכחי עד ימינו אלה; מעבדמעֻבד על פי המקורות מאת חיים דובעריש פריעדבערג), אנטוורפן: תרצ"ה.
* '''תולדות הדפוס העברי בערים האלה שבאירופה התיכונה''',: [[אאוגסבורג|אויגשבורג]], אופיבאך, [[איכנהאוזן|איכנהויזן]], [[אלטונא]], [[ברלין]], [[באד הומבורג|הומבורג פ.ד.הא]], הידרנום, [[המבורג]], הענא, וואנזבעק, [[וילהרמסדורף|ווילהרמשדארף]], [[זולצבך|זולצבאך]], [[טנהאוזן|טנהויזן]], נייאוויט, [[פירת|פיורדא]], [[פראג]], [[פרנקפורט דאודר|פרנקפורט דאדרה]], [[פרנקפורט|פרנקפורט דמאין]] וקולוניאו[[קלן|קולוניא]] מראשית הוסדו והתפתחותו בשנת רע"ג, דברי ימי חיי מיסדיו ובוניו, קורות עוזריהם והמדפיסים הבאים אחריהם, עם רשימת הספרים הנדפסים על ידיהם, אנטוורפן: תרצ"ה-1935. (דפוס צילום: אשדוד, תשנ"ח).)
* '''תולדות הדפוס העברי, בערים האלה שבאירופה''': אויגניון, איזנא, [[אמסטרדם|אמשטרדם]], [[אנטוורפן]], [[בזל|באזיליאה]], [[ברנו|ברונא]], דיהרנפורט, [[דסאו|דעסויא]], [[האלה|האלי]], [[וינה|ווינא]], טהינגן, [[יסניץ|יעסניץ]], [[לונדון]], [[ליידן]], [[מיץ]], [[ציריך|צוריך]], [[קרלסרוהה]], קושטנץ, קטן, קליווא ו[[שטרסבורג]], אנטוורפן: תרצ"ז-1937. (דפוס צילום: ירושלים: תשמ"ד; אשדוד: תשנ"ח.).
== לקריאה נוספת ==
* אריה טויבר, "א. ח. ד. פריעדבערג, בית עקד ספרים", '''[[קרית ספר (כתב עת)|קרית ספר]]''' ה', עמ' 207 - 208207–208; '''קרית ספר''' ו', עמ' 452 - 456452–456. (פורסם שוב בתוך: '''מחקרים ביבליוגרפיים''', תוספת מיוחדת ל"קרית ספר", שנה ט', מאת אריה טויבר ז"ל (עורך [[אברהם יערי]]), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ב, עמ' 78 - 8578–85.)
* [[אברהם מאיר הברמן]], "ח. ד. פרידברג -– הביבליוגרף", '''אנשי ספר ואנשי מעשה''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס|ר' מס]], ירושלים: תשל"ד-1974, עמ' 62 - 6362–63.
* [[גצל קרסל]], "חיים דב פרידברג", '''סתרי ספר וסופר''': (מחקרים ומסות), הוצאתצפת: מוזיאון אמנות הדפוס, צפת: תשל"ה-1975, עמ' 116 - 119116–119.
* חיים דוב פרידברג, '''תולדות הדפוס העברי בפולניה''',: מראשית הוסדו בשנת רצ"ד והתפתחותו עד זמננו, תל אביב: תש"י-1950, פתח הדבר למהדורה השנייה, עמ' 8.
* חיים דב פרידברג, '''בית עקד ספרים''' כרך א', הוצאה שנייה מושלמת ומתוקנת, תל אביב: תשי"א-1951 (מהדורת צילום 1970), פתח הספר.
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|5|2268}}
* {{הספרייה הלאומית|פרידברג, חיים דב בריש, 1870-1961}}
===מספריו וחיבוריו===
====מספריו====
|
