בני יששכר – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהFile:כתבBook-beney יד הספר בני יששכרisoschor.pngjpg|250px]]

|כתובית=צילום כתב ידו של המהרצ"א בספרו בני יששכר מאמריבששה השבתות.כרכים

שמו של הספר "בני יששכר" כפי שמעיד המחבר בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק ב[[דברי הימים{{תנ"ך|דברי הימים א']] (|יב:|לג)}} {{ציטוטון|וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל}}, כשההדגשה היא על המשך הפסוק ''יודעי בינה לעיתים'', כמטרת הספר המיועד לעסוק בעיתים ובזמנים.

אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי כסליוכסלו-טבת המוקדשים ברובם למשמעותו של [[חג החנוכה]]. וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש המחבר התעלות רוחנית מיוחדת. המאמרים שמקיפים את כל ענייני החג שמעט נכתב אודותיו, הפכו את הספר לפופולרי בקרב הציבור החסידי, המרבה ללמוד בו בעיקר בימים אלו {{הערה|כך למשל בהקדמת הספר ''"אורות צדיקים''" על חנוכה מהרב אהרן מאיר מיזליש, מעתיק בשם האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בלז]] שאמר כי מקובל לו שבחנוכה הייתה למהרצ"א הארה יתירה על כל אדמו"רי דורו}}.

למרות שבימי חייו כתב המהרצ"א עשרות חיבורים, את עיקר מאמצי העריכה הועיד לעריכת ''"בני יששכר''". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב מהרצ"א עד שהגיע לגרסה הסופית המשובחת, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי [[תחביר]] שישנם בין המהדורות.

שנים ספורות לאחר מכן, עם התבססות השלוחה הישראלית של מכון [[עוז והדר]], ביקש ראש המכון הרב [[יהושע לייפער]], שהוא גם נכדו של רצ"א מדינוב, מחברי השלוחה, לערוך את הספר מחדש ולהוסיף לו שלל ביאורים ומדורים, שמנגישים את התוכן לכל דורש, מבלי כל צורך בידע מוקדם. בכך ביקש להציבו בשורה אחת עם ספרי יסוד ביהדות בהם התמקדה עבודת המכון עד אותה עת. על העריכה הופקד עורך [[מתיבתא (פירוש)|"מתיבתא"]] הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]], ועם השלמתה הודפסה המהדורה בשישה כרכים, בשל הפירוש הפכה מהדורה זו לפופולרית ועל פי פרסומי המכון כבר חזרה ונדפסה באלפי עותקים.