ויקיפדיה

אהוד ברק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות
מ שוחזר מעריכות של 62.0.224.129 (שיחה) לעריכה האחרונה של Lotje
שורה 20:
 
==ביוגרפיה==
ברק גדל וגדל וגדל וגדל למה שהוא היום,והתחנך בקיבוץ [[משמר השרון]], הבכור מבין ארבעת ילדיהם של אסתר (לבית גודין) וישראל ברוג{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מתה אסתר ברוג, אמו של אהוד ברק|1.2095829|12 באוגוסט 2013}}}}. אחיו של ברק, אבינועם ברוג, הוא בעליו וה[[מנכ"ל]] של ה[[מכון מחקר|מכון למחקרי שווקים]] "Market Watch"{{הערה|נעמה תורן, [http://www.ice.co.il/article/view/363303 אבינועם ברוג לא מחשבן: עיתונאים לא מבינים בסקרים, מכוני מחקר לא אמינים], באתר "[[אייס (אתר אינטרנט)|אייס]]", 28 ביוני 2013}}.
 
במהלך [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]], הכיר את אשתו נאוה לבית כהן, הם התחתנו ונולדו להם שלוש בנות. באוגוסט [[2003]] [[גירושים|התגרשו]] נאוה ואהוד ברק. ברק התגורר במשך שנים רבות ב[[כוכב יאיר]], ולאחר גירושיו עבר להתגורר בדירת פאר ב[[מגדלי אקירוב]] ב[[תל אביב]]. בעקבות ביקורת ציבורית על הפאר שבו התגורר, מכר דירה זו.
שורה 49:
}}
[[תמונה:Chief of the General Staff Ehud Barak.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב אלוף אהוד ברק מצדיע במהלך ביקור ב{{ה|פנטגון}}.<br> [[14 בינואר]] [[1993]]]]
ב-[[8 בנובמבר]] [[1959]] עבר ברית מילה ללא הרדמה ויצא לו דם מהקטן שלוהתגייס ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] והחל את שירותו בגדוד 9 של ה[[חרמ"ש]]<ref>{{mako|מתן חצרוני|מיוחד ליום העצמאות: ברק מספר על גיוסו לצה"ל|7f7436030cbe631018|news-military/security|26 באפריל 2012}}</ref>. לאחר מספר חודשי שירות אותר על ידי [[אברהם ארנן]] שצירפו ל[[סיירת מטכ"ל]] המתגבשת. ברק עבר ביחידה מסלול הכשרה כ[[לוחם]]. לאחר כשנה היה ברק לראשון בסיירת שיצא ל[[קורס קציני חי"ר]]<ref>[[בן כספית]] ו[[אילן כפיר]], "'''אהוד ברק: חייל מספר אחד'''",[[הוצאת קוראים|קוראים]], [[1998]]; עמ' 47</ref>. את הקורס סיים בהצטיינות ואת הדרגות קיבל מ[[סגן הרמטכ"ל]] דאז, [[יצחק רבין]]<ref>‏[[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[כתר ספרים]], [[2000]]; עמ' 55-56‏</ref>. באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השתחרר מצה"ל אחרי שהשלים את ה[[תעודת בגרות|בגרויות]] במהלך השירות, לימודיו באוניברסיטה נקטעו כשהתגייס לשירות הצבאי ב[[מלחמת ששת הימים]], לחם עם [[חטיבה 7]] ו[[חטיבה 60]] בגזרת [[סיני]] ואחר כך ב[[רמת הגולן]]. לאחר המלחמה השלים את לימודיו ועבד ב[[מכון ויצמן]]. גויס על ידי [[עוזי יאירי]] חזרה לשירות קבע בסיירת מטכ"ל, עבר קורס מפקדי פלוגות, הסבה לשריון ושימש כ[[מפקד פלוגה|מפקד פלוגת]] [[טנק]]ים בגזרת [[תעלת סואץ]] לקראת סוף [[מלחמת ההתשה]]<ref>[[מעוזיה סגל]], '''עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית''', הוצאת מודן, [[2007]]; עמ' 279</ref>.
 
בשנים 1971–1973 פיקד על סיירת מטכ"ל בתור הרב הראשי למטכ<nowiki>''</nowiki>ל , ובעקבות זאת נאלץ לעבור ניתוח להורדת האשך השמאלי. לאחר ניתוח זה ברק מכר את אשכו בebay בכ53476$ והפך לשיח סעודי זיין על [[עברות|לעברת]] את שם משפחתו לברק. כמפקד הסיירת פיקד על כוחות היחידה במבצע [[חטיפת מטוס סבנה#פעולת ההשתלטות|ההשתלטות על מטוס סבנה]] במאי [[1972]], והיה מהלוחמים שהגיעו למטוס בסרבלים לבנים במסווה של [[טכנאי]]ם; לימים תשמש אותו תמונתו על כנף המטוס בתעמולת הבחירות. ביוני 1972 פיקד על [[מבצע ארגז]] במהלכו חטפו לוחמי היחידה קציני צבא סוריים למטרת מיקוח. באפריל [[1973]], השתתף ב"[[מבצע אביב נעורים]]", חיסול מנהיגי הטרור הפלסטיני בלב [[ביירות]]<ref>[[עמרי אסנהיים]], '''צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל''', אור יהודה: [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], תשע"ג [[2012]]; עמ' 30</ref>, במהלכו התחפש לאישה<ref>משה זונדר, "'''סיירת מטכ"ל'''", [[כתר ספרים]], [[2000]]; עמ' 54-63</ref>.
 
במהלך שירותו, הוענקו לברק מספר רב של עיטורים: הוא קיבל את [[עיטור המופת]] וכן ארבע פעמים את [[עיטורי צה"ל#צל"ש הרמטכ"ל|צל"ש הרמטכ"ל]]{{הערה|1=[http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayallsoldiers.asp?catid=25670&pagenum=10 עיטור המופת לסג"ם אהוד ברק], באתר [http://www.aka.idf.il/iturim/asp/default.asp "בעוז רוחם"] של אגף כוח-אדם}}{{הערה|1=[http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28755 צל"ש הרמטכ"ל לסא"ל אהוד ברק], באתר [http://www.aka.idf.il/iturim/asp/default.asp "בעוז רוחם"] של אגף כוח-אדם}}. עיטור המופת הוענק לו ב-[[1973]] במקום אחד הצל"שים שקיבל על חלקו בהובלת המבצעים "חלוץ" ו"שרקרק" בשטח [[מצרים]] ב-[[1963]] וב-[[1964]]<ref>‏עפר דרורי, {{אתר הגבורה|343185|מבצע "חלוץ" ומבצע "שרקרק"}}‏</ref>. את הצל"ש הראשון קיבל על הנהגת חוליה של סיירת מטכ"ל במהלך פעילות איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] ב[[סוריה]]{{הערה|{{אתר הגבורה|4229}}}}, נסיבות קבלת שאר העיטורים הן חסויות. הוא חולק עם [[נחמיה כהן]] ו[[אמיתי חסון]] את התואר (הלא רשמי) "החייל המעוטר ביותר בצה"ל" <ref>המונח אינו מדויק: צל"ש הרמטכ"ל ניתן על "מעשה הצטיינות שאינו מגיע בדרגתו לדרגת עיטור". לפיכך, לברק (וגם לכהן וחסון) רק עיטור אחד, הוא עיטור המופת (השלישי בחשיבותו בסולם העיטורים). שלושה עשר חיילים זכו בשני עיטורים: המעוטרים שבהם יכולים להיחשב [[אמנון ליפקין-שחק]] ו[[עובד לדיז'נסקי]], שעוטרו פעמיים בעיטור העוז, השני בחשיבותו, או לחלופין [[אביגדור קהלני]] ו[[שלמה ניצני]], שעוטרו ב[[עיטור הגבורה]], העיטור הראשון בחשיבותו, ובעיטור המופת; ארבעה עוטרו הן בעיטור העוז והן בעיטור המופת, ושישה עוטרו פעמיים בעיטור המופת (שניים מתוכם עוטרו גם בצל"ש רמטכ"ל). איש לא עוטר פעמיים בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר. לפרטים ראו: עופר דרורי, [http://www.global-report.com/drori/a342512-גיבורי-ישראל-מרובי-העיטורים-צדק-היסטורי גיבורי ישראל מרובי העיטורים – צדק היסטורי], באתר הגבורה</ref>. בנוסף, עוטר ברק בהיותו רמטכ"ל ב[[אות לגיון ההצטיינות]] של [[ארצות הברית]] בדרגת מפקד<ref>[http://www.dodmedia.osd.mil/DVIC_View/Still_Details.cfm?SDAN=DDSC0725582&JPGPath=/Assets/Still/2007/DoD/DD-SC-07-25582.JPG צילום של ברק בעת הענקת המדליה] בתאריך [[14 בינואר]] [[1993]] ב{{ה|פנטגון}} על פי פקודות צה"ל עיטורים זרים אינם נענדים על [[מדי צה"ל]].</ref>.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אהוד_ברק"