אברהם אבלי פאסוועלער – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השלמת הפרקים הטעונים השלמה. והסרת תבנית "בעבודה", יש עוד מידע בספרים המצויינים בביבליוגרפיה
שורה 52:
ר' אבלי יסד בשיתוף פעולה עם ה"מגיד" המקומי ר' וועלוול, בבית הכנסת הווילנאי של "גמילות חסד של אמת", שתי "חברות", התאגדויות למטרת לימוד או תפילה, שהיו נפוצות באותם ימים. חברות אלו הוסיפו להתקיים עד חורבן הקהילה בימי השואה. הסופר והעיתונאי [[משה צינוביץ]] מתאר {{ציטוטון|חברות מיוחדות מענינות במינן שהן טפוסיות מאד לירושלים דליטא. בבית כנסת זה היו שתי החברות "חברת מעמדות" וחברת "עשירי קודש", שיסדו שני עמודי ווילנה בשעתם, רבי אבלי הראב"ד ורב וועלוועל {{מונחון|המ"מ|המגיד-מישרים}}}}{{הערה|צינוביץ, '''אישים וקהילות''', תל-אביב, תש"נ, עמ' 419.}}. "חברת מעמדות" הייתה קבוצה ששמה לה למטרה להגות בתורת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]], בסדר יומי קבוע, מתוך אמונה כי לימוד זה יקרב את ה[[גאולה]]. חברת "עשירי קודש" הייתה שחזור של התארגנות דומה עתיקת יומין בווילנה, חברי ההתארגנות היו מתכנסים בכל יום עשירי, החל מ[[יום הכיפורים]], בבית הכנסת ל[[צום]] ולתפילה, [[תשובה]] וחשבון נפש. הרעיון שעמד בבסיס התארגנות זו היה לשמר את המתח הרוחני של הימים הנוראים למשך כל ימות השנה.
 
;צדקהכספים לענייליישוב ארץהיהודי בארץ ישראל
כבר בשנת [[תקע"א]] [[1811]], [[שד"ר|אסף]] רבי [[אברהם דנציג]], מחבר "[[חיי אדם]]", כספים ב[[גרמניה]] עבור קרנותהעולים הצדקה שלמקרב עדת הפרושים בארץ ישראל, כשהוא מצוייד במכתב-המלצתו של ר' אבלי{{הערה|[[אברהם יערי]], שלוחי ארץ ישראל, עמ' 759. '''ווילנא מרכז התרומות'''.}}. בשנת [[תקפ"ב]] [[1822]], הורע מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל, התמיכות הקבועות מארצות אירופה השונות הצטמצמו, ו[[קופת רבי מאיר בעל הנס]], של עדת הפרושים ב[[ירושלים]], התמוטטה. ר' אבלי נחלץ לטפל בענין והוציא כרוזים בהם הוא מבקש מיהודי ליטא להתאמץ ולשלוח תמיכה כספית נדיבה.
 
==כתביו==