|
}}
'''לואי אגסי''' ([[צרפתית]]: ''' Louis Agassiz '''{{כ}}; [[28 במאי]] [[1807]], מוטיימוטייה (Môtier ) [[שווייץ]] – [[14 בדצמבר]] [[1873]], [[קיימברידג' (מסצ'וסטס)|קיימברידג']] [[מסצ'וסטס]]) היה [[מדען]] שווייצרי -[[ארצות הברית|אמריקאי]] רב -תחומי, [[ביולוג]], [[רופא]], [[גאולוג]], ו[[אנתרופולוג]]. [[ישעיהו ליבוביץ]] ראה בו את אחד מגדולי חוקרי ה[[זואולוגיה]], ה[[פלאונטולוגיה]] וה[[גאולוגיה]]<ref>[[האנציקלופדיה העברית]], כרך א, עמודה 432 </ref> בנוסף לאלה תרם רבות גם ל[[איכתיולוגיה]]. נחשב למדען האמריקני הראשון בעל שם בינלאומי. תרומתו המדעית החשובה ביותר היא תורת עידני הקרח.
==השכלה==
לואי אגסי נולד וגדל בחלק דובר הצרפתית של שווייץ, שם גם למד בבית ספר תיכון. את השכלתו האוניברסיטאית רכש באוניברסיטאות של [[אוניברסיטת ציריך|ציריך]], [[אוניברסיטת היידלברג|היידלברג]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[ארלנגן]]. הוא למד במקביל [[רפואה]] ו[[ביולוגיה]]. בשנת [[1829]] קיבל תואר [[דוקטור| דוקטור לפילוסופיה]] מ[[אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג|אוניברסיטת ארלנגן]] וב-[[1830]] תואר דוקטור [[רופא|לרפואה]] מאוניברסיטת מינכן. ממינכן עבר לאוניברסיטת [[פאריס]] שם עבד עם [[אלכסנדר פון הומבולדט]] ו[[ז'ורז' קיווייה]]. בהשפעתם התמחה בגאולוגיה וזואולוגיה.
==עבודתו המדעית==
תחילת דרכו המדעית הייתה ב[[איכתיולוגיה]] (חקר הדגים). עבודתו הראשונה פורסמה ב-1829 ועסקה בדגי המים המתוקים של [[ברזיל]]. ב-[[1830]] החל בפרויקט מדעי רחב של תיאור דגי המים המתוקים של [[מרכז אירופה]], פרסום המחקר הסתיים ב-[[1842]]. את ההכרה העולמית בתחום חקר הדגים רכש בחקר [[מאובן|מאובני]] דגים. את מחקר המאובנים החל ב-1829, תוצאות המחקר התפרסמו בחמישה כרכים של ה"מחקר במאובני דגים" (Recherches sur les poissons fossiles) בשנים [[1833]] עד [[1843]]. בהמשך עבר למחקר מאובנים של [[חסרי חוליות]].
==תאוריתתאוריית עידן הקרח==
אגסי היה זה שהעלה לראשונה, ב-1837, את ההשערה המדעית של [[עידן הקרח]]. במסגרת מחקר ה[[קרחון|קרחונים]] הוא הקים תחנת מחקר על אחד מ[[קרחון ארה|קרחוני הארה]] שמהם נובע [[ארה (נהר)|נהר הארה]] ושהה בו תקופה מסוימת. ב-[[1840]] פרסם את ה"מחקר על הקרחונים" (בצרפתיתב[[צרפתית]]: Etudes sur les glaciers), בן שני הכרכים, בו פרסם את תוצאות מחקריו. מסקנת המחקר הייתה שבעבר הלא רחוק הייתה שווייצריה כמו [[גרינלנד]] בזמנו, כלומר משטח קרח ענק. פרסום זה נתן דחף למחקר תופעת הקרחונים בכל חלקי תבל.
לאחר שעבר לארצות הברית (להלן) היה מהחוקרים הראשונים של הקרחונים ב[[צפון אמריקה]].
| 