אברהם יצחק הכהן קוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תקופת יפו: הסרת כפילות והוספה קלילה |
|||
שורה 39:
באותה תקופה תמך באופן מסויג בבית ספר "[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]" ששילב בין [[לימודי קודש]] ("לחינוך האדם להיות ישר וטוב") ו[[לימודי חול]] ("למלחמת החיים"), בשל התפיסה שיש לקדש את החומר במיוחד בארץ ישראל, דבר שעורר התנגדות מצד חלקם של רבני ירושלים. במקביל שימש כמנהל הרוחני של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה שערי תורה]]. הוא יצר קשרים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית. במסגרת זאת תמך בהיתרים על פי ההלכה לצורך קיום ההתיישבות, כגון ב[[פולמוס השמיטה]] וב[[היתר מכירה|היתר המכירה]], שרבנים בולטים תמכו בו גם לפניו. הוא ביסס היתר זה מבחינה הלכתית בספר '''שבת הארץ'''. כמו כן התיר את השימוש ב[[פסח]] ב[[שמן]] [[שומשום|שומשומין]] שנכבש בכבישה קרה ללא מגע מים, אף שהשומשומין הם ממשפחת ה[[קטניות]] שאסורה ב[[פסח]] באכילה לאשכנזים.
הרב קוק הקים ביפו גם [[ישיבה]] גבוהה
בשנת [[תרע"ד]] ([[1913]]) יצא הרב קוק, כרבם של ה[[מושבות]], בראש משלחת רבנים ל[[מסע המושבות]] הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין ה[[חלוציות|חלוצים]] לתורה ומצוות.
|