אברהם יצחק הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תקופת יפו: הסרת כפילות והוספה קלילה
שורה 39:
באותה תקופה תמך באופן מסויג בבית ספר "[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]" ששילב בין [[לימודי קודש]] ("לחינוך האדם להיות ישר וטוב") ו[[לימודי חול]] ("למלחמת החיים"), בשל התפיסה שיש לקדש את החומר במיוחד בארץ ישראל, דבר שעורר התנגדות מצד חלקם של רבני ירושלים. במקביל שימש כמנהל הרוחני של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה שערי תורה]]. הוא יצר קשרים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית. במסגרת זאת תמך בהיתרים על פי ההלכה לצורך קיום ההתיישבות, כגון ב[[פולמוס השמיטה]] וב[[היתר מכירה|היתר המכירה]], שרבנים בולטים תמכו בו גם לפניו. הוא ביסס היתר זה מבחינה הלכתית בספר '''שבת הארץ'''. כמו כן התיר את השימוש ב[[פסח]] ב[[שמן]] [[שומשום|שומשומין]] שנכבש בכבישה קרה ללא מגע מים, אף שהשומשומין הם ממשפחת ה[[קטניות]] שאסורה ב[[פסח]] באכילה לאשכנזים.
 
הרב קוק הקים ביפו גם [[ישיבה]] גבוהה ששכנה בקומה העליונה במבנה של "שערי תורה". הישיבה נועדהשנועדה למבחר עילויים מישיבות ירושלים וחו"ל ומנתה פחות משני מניינים, ובהם היההיו הרב [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]], לימים רבה של חיפה והרב [[מר שושני|הלל פלרמן]]. הישיבה שכנה ב[[בית מדרש]] בקומה העליונה בבניין של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה "שערי תורה"]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]], כאשר בחציו השני של היום עבדו והשתכרו התלמידים בבית המלאכה "שערי תורה" שנוסד בצמוד לישיבה. הרב קוק מסר לתלמידים שיעור יומי, ועל סגל המורים נמנו בין השאר זלמן שך ו[[שם טוב גפן]].{{הערה|{{דעת|יוסף אבנרי|daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm|הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו}}, בתוך: '''ניב המדרשיה''', יח-יט, (תשמ"ה-מו)}} למעשה היה זה מבנה של שני אגפים שבאגף שבקומה השנייה שכנה דירתו, ובאגף השני היה מקום לימודו וישיבת [[בית דין (הלכה)|בית דינו]]. שם הייתה הישיבה. הבית שבו התגורר הרב שוכן ברחוב אחווה 21 בשכונת [[נווה צדק]] הכלולה ב[[תל אביב-יפו]] דהיום.
 
בשנת [[תרע"ד]] ([[1913]]) יצא הרב קוק, כרבם של ה[[מושבות]], בראש משלחת רבנים ל[[מסע המושבות]] הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין ה[[חלוציות|חלוצים]] לתורה ומצוות.