נפת אוזורגתי – הבדלי גרסאות

מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20,זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ה[[מנשביקים|מנשביקית]] בתמיכה חסרת תקדים בנפה. התנועה האגררית שהתבססה על איכרים חסרי אדמות הובילה כמעט ל[[מרד]] גלוי בשנת [[1903]]. האיכרים הפסיקו לשלם מסים וסירבו לעבוד עבור בעלי האדמות. אחרי התגובה הרשמית הקשה, החרימו האיכרים את כלל השירותים הממשלתיים. בקיץ של אותה שנה, הממשלה המקומית של האזור כמעט והתפוררה לגמרי. [[ניקולאי השני]] לא פעל כנגד גוריה בשנת [[1904]], מתוך הערכה שעלות ההתמודדות כנגד המורדים לא מוצדקת. לאחר תחילת [[מהפכת 1905]], התפשט המרד ברחבי [[גאורגיה]], והביא להתנגדות רדיקלית יותר של הגורים. האיכרים פיזרו את כל הרשויות, ומינו שליטים משלהם, ארגנו קהילות כפריות עצמאיות והקימו יחידות חמושות שנקראו "הבדלנים האדומים" או "אחי היער", כשהם תופסים שליטה על כל האזור. בפגישות הכפר אימצו נשות האיכרים הגורים קו של תביעות תקיפות למדיניות של שוויון פוליטי עם הגברים. לעתים קרובות נקטו הגורים בשיטות של טרור כנגד קציני ה[[צאר]] ובעלי האדמות, שלא היו נאמנים לו. עד פברואר כל שטח גוריה הייתה תחת השליטה של המורדים, ייתכן שהייתה זו תנועת שחרור [[לאום|לאומית]]-[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] הראשונה בעולם. בסופו של דבר דוכאה המרידה באכזריות בעזרתו של קולונל קרילוב שהביא את הסוף על [[הרפובליקה של גוריה]].

 

 

בשנת [[2004]] בתקופת [[משבר אג'ריה (2004)|משבר אג'ריה]], ערכו שלטונות גאורגיה תרגיל רחב היקף כמפגן כוח. בתגובה פוצצו אנשי [[אסלן אבשידזה|אבשידזה]] את שני הגשרים על נהר הצ'ולוכי המחברים את אג'ריה עם יתר גאורגיה, כדי למנוע פלישה גאורגית לאג'ריה. שני הגשרים האלה נמצאים על קטע הנהר המשותף ל[[אג'ריה|מחוז אג'ריה]] ול[[גוריה|מחוז גוריה]] (בנפת אוזורגתי). חלק מנהר הצ'ולוכי מהווה את הגבול שבין גוריה לאג'ריה או בין נפת אוזורגתי שבגוריה ל[[נפת כובולתי]] שבאג'ריה.