אורוץ' ברברוסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
 
ב־[[1516]], עם קבלת החסות העות'מאנית והתגבורת הצבאית, השתלט על אלג'יר וחיסל את הסולטאן המקומי במו ידיו. לאחר שביסס את שלטונו באלג'יר, החל להפעיל לחץ מתמיד על המוצבים הספרדיים במגרב, אך נסיונותיו לכבוש את אחד המוצבים נהדף ונכשל. בשלב זה הפנו כוחותיו של אורוץ' את כיבושיהם אל פנים הארץ, וכבשו את [[תלמסאן]]. בשלב זה היה נתון כל שטחה של [[אלג'יריה]] המודרנית, תחת שלטונו של אורוץ', ובכך הגיע לשיא תהילתו.
 
בתקופה זו איבד אורוץ' את אחת מ[[זרוע]]ותיו, בקרב מול אחד המוצבים הספרדיים במגרב.
 
עם כיבוש תלמסאן בידי אורוץ' וצבאו, פנה מלך תלמסאן המודח, יחד עם ידידו שליט [[אוראן]] הספרדי המרקיז קומארס, בבקשת עזרה מ[[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי מלך ספרד]] שהתמנה לתפקידו שנים ספורות קודם לכן, ועדיין לא הוכתר כקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]]. קרל שזיהה את ההזדמנות להיפטר משודד הים שהטיל את חתתו זה שנים על נתיבי השיט בים התיכון, כאשר הוא בעומק היבשה ומרוחק ממעוזיו שעל חוף הים, העניק להם תגבורת של 10,000 חיילים וסכום כסף גדול במטרה לצרף את השבטים הערבים שסביב תלמסאן למרד.
 
ב־[[1518]], לאחר מצור ארוך על תלמסאן, תוך ניתוק הדרך בינה לבין אלג'יר, נמלט אורוץ' מהעיר הסגורה עם קומץ מלווים. כוח ספרדי סגר עליו וחיסל אותו. גופתו נתלתה על חומות העיר תלמסאן לאור לפידים, וראשו נשלח לסיבוב ניצחון ברחבי צפון אפריקה, ומאוחר יותר לספרד.
 
לאחר מותו, קיבל אחיו [[ח'יר א-דין]] ברברוסה, את הנהגת שודדי הים. תחת הנהגתו התמקדו השודדים יותר במעשי השוד הימי, ופחות בכיבושים פנים-יבשתיים, והידקו את הקשר עם האימפריה העות'מאנית.
 
== לקריאה נוספת ==