מרדכי בן הלל הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
בשנת [[1905]] הקים סניף של עסקיו ב[[חיפה]], והיה בין מייסדי בית החרושת "עתיד" (לימים "[[שמן תעשיות]]"). בשנת [[1907]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]], היה בין [[מייסדי תל אביב|מייסדיה של תל אביב]] ושימש חבר ועד העיר מראשיתו. כן היה בין מייסדי [[אגודת הסופרים העברים]]. [[יוסף חיים ברנר]] היה מזכירו האישי. בתל אביב התגורר הכהן ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] 11, בפינת [[רחוב ליליינבלום]]. בשנת [[1917]] [[גירוש תל אביב|גורש הכהן מתל אביב]] יחד עם שאר התושבים על ידי השלטונות העות'מאניים. בעקבות [[המנדט הבריטי|הכיבוש הבריטי]] עבר הכהן ל[[ירושלים]], והיה בין מייסדי בנק [[הלוואה וחסכון]]. ביתו עמד ב[[רחוב אתיופיה]], בצמוד לבית [[אליעזר בן יהודה]].
 
בעת ביקור ב[[חיפה]] אצל בניו שמואל ו[[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] בחודש דצמבר 1936 לקה הכהן בלבו ונפטר. הובא למנוחות בבית הקברות ב[[בנימינה]], שבה התגוררו בניו הלל ושמעון.
 
עיקר [[ארכיון|ארכיונו]], ובו התכתבות, תעודות לתולדות היישוב בארץ ישראל, חומרים ארכיוניים בענייני עסקנות ציבורית, מוסדות תרבות, עיתונות ועניינים אישיים, שמור ב{{ה|ספרייה הלאומית}}; חלקים נוספים נמצאים ב{{ה|ארכיון הציוני המרכזי}}{{הערה|{{הארכיון הציוני}}}} וב[[מכון גנזים]].
שורה 23:
===משפחתו===
 
ארבעה בנים היו למרדכי ושפרה-בתיה הכהן: הלל, שמעון, שמואל{{הערה|נקרולוג: {{דבר||שמואל הכהן|1947/06/09|00420}}.}} ודוד; ושלוש בנות: דינה, רוזה וחנה. בנו, [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]], היה לימים [[חבר הכנסת|חבר שש הכנסות]] הראשונות. בתו חנה נישאה למנהיג ה[[ציונות|ציוני]] [[ארתור רופין]]. בתו [[רוזה גינוסר]]-גינצבורג, שהייתה עורכת הדין הראשונה בארץ, נישאה לבנו של [[אחד העם]], [[שלמה גינוסר]]-גינצבורג. כלתו {{נזכור|נחמה זלטובסקי-הכהן|90879}} (אשת שמעון הכהן), שהייתה חברה ב"{{ה|הגנה}}", נרצחה ב[[ההתקפה על אוטובוס 2094]] ונחשבת להרוגה הראשונה ב[[מלחמת העצמאות]].{{הערה|{{ערוץ7|אלידע בר שאול|הבחורות ההן|230092}}.}}
 
בת אחיו הבכור של מרדכי הכהן, יצחק, הייתה פעילת הציבור ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] [[רוזה כהן]] (לימים רבין), שהייתה חברת מועצת [[עיריית תל אביב]], אמו של [[ראש ממשלת ישראל]] [[יצחק רבין]].