עירוב – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], '''עירוב''' הוא הכינוי המקובל להקפת שטח מיושב ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]], בדרך כלל מחיצות מסוג [[צורת הפתח]], על מנת להתיר הוצאת והכנסת חפצים מבתים לרחובות ולמקומות ציבוריים פתוחים ב[[שבת]], באמצעות הפיכת שטח גדול ל[[רשות היחיד]] אחת, דבר שמתיר את טלטול החפצים בשטח בלא לעבור על מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]], וכן גורם לכך שלא יתקיים טלטול חפץ במרחק 4 אמות (כשני מטרים) ברשות הרבים, שנאסר מ[[דרבנן]]. כיוון שעל פי ההלכה ה[[יהדות|יהודית]] אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, בעיקר בעת המודרנית, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון [[סידור|סידור תפילה]] או [[עגלת ילדים]], לדוגמה.