יום טוב ליפמן הלפרין (קאפולי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד אחד מגאוני ליטא |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
רבי '''יום טוב ליפמן הלפרין''' (או: '''היילפרין'''; [[תקט"ז]], [[1756]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תקנ"ה]], [[19 באוקטובר]] [[1794]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]]. נודע על שם ספרו "קדושת יום טוב", ועל שם הערותיו "מלאכת יום טוב" שנדפסו ב[[ש"ס וילנא]].
==ביוגרפיה
נולד בערך בשנת [[תקט"ז]] לרב אברהם, רבה של אליק, למשפחת רבנים מיוחסת. בהיותו בן 17 נישא והתמנה כרב בעיירה [[לאהיסען]] שליד [[פינסק]], מנישואיו הראשונים לא היו לו ילדים, ובני הזוג נפרדו. הוא נישא בשנית לשרה בתו של רבי בצלאל [[אב"ד]] [[סלוצק]], ובשנת [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב ב[[קאפיל|קאפולי]] {{אנ|Kapyl}}, על שם עיר זו התפרסם. ריט"ל היה מסתגר בכל ימות השבוע בבית הכנסת המקומי ולומד עם תלמידיו, שם גם כתב את כתביו שמעטים מהם מכונסים בספרו "קדושת יום טוב"; לביתו היה שב רק בשבתות.
היה נחשב מאד בין רבני ליטא, ו[[הגאון מווילנא]] שהיה מבוגר ממנו נסע במיוחד ל[[אושמינא]] להשתתף במסיבת ה[[אירוסין]] של אחד מילדיו.{{הערה|'''עליות אליהו''', מעלות הסולם אות יד.}} כשפרצה המחלוקת בווילנה בין הרב המקומי רבי [[שמואל בן אביגדור]] וראשי הקהל, היה רבי יום טוב אחד משלושת הבוררים שעסקו ביישוב הסכסוך. לאחר פטירת רבה האחרון של וילנה, קיבל רבי יום טוב כתב רבנות מפרנסי העיר, אך בשל חששו מ[[ביטול תורה|ביטול התורה]] שייגרם לו בעיר גדולה כווילנה, דחה את המינוי והחזיר את כתב ההכתרה לשולחיו. בעקבות כך, קיבלו ראשי הקהל בווילנה החלטה שלא למנות עוד רב בווילנה. ספר השו"ת שלו מכיל התכתבות ארוכה עם רבי [[חיים מוולוז'ין]].
| |||