מאיר שמחה הכהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק''' ([[1843]] - [[14 באוגוסט]] [[1926]], [[תר"ג]] - [[ד' באלול]] [[ה'תרפ"ו]]) מגדולי רבני מזרח [[אירופה]] בדור שלפני [[השואה]]. ספריו החשובים הם "[[אור שמח (ספר)|אור שמח]]" על [[הרמב"ם]] ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התבות של שמו), וחידושיו על ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.
 
נולד בעיר [[בוטרימוניס]] באזור [[וילנה]] ב[[ליטא]] לאביו ר' שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנת והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב ב[[ביאליסטוק]] אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי [[יוסף זונדל הוטנר]]. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי [[יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)|יום טוב ליפמן הלפרין]] שקירב אותו ולמד עמו ב[[חברותא]]. כך למד גם עם הרב [[יצחק ליב גרוסברג]], מחבר "שי למורא" על [[מסכת בכורות]].{{הערה|[[דוד הלחמי]], '''חכמי ישראל''', תל אביב, תשי"ח, עמ' שע"ט.}}
 
ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים (זרם)|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}