מירצ'ה אליאדה – הבדלי גרסאות

'''מירצָ'ה אליאדה''' (ב[[רומנית]] '''Mircea Eliade''' {{כ}} [[13 במרץ]] [[1907]] - [[22 באפריל]] [[1986]]) היה, חוקר, הוגה דעות ו[[סופר]] [[רומני]], נחשבהנחשב לאחד מ[[חקר דתותהדתות|חוקרי הדתות]] הגדולים של [[המאה ה-20]],. במחצית השנייה של חייו פעל ב[[צרפת]] וב[[ארצות הברית]]. היה פרופסור ב[[אוניברסיטת שיקגו]].

אליאדה נולד וגדל ב[[רומניהבוקרשט]], בשב[[בוקרשטרומניה]]. כבר בתיכון החל לעסוק בכתיבה מדעית בכתבי-עת ועיתונים שונים. בשנים מאוחרות יותר החל להתעניין בדתות ובכתיבת ספרות. מאוחר יותר עבר ל[[איטליה]] ושם סיים את לימודיו, וכתב חיבור על המחשבה בתקופת [[הרנסאנס]]. בין השנים [[1928]] - [[1931]] נסע ל[[הודו]], שם עבר התמחות במיסטיקה הודית, אך כאשר המלגה נגמרה הוא חזר לבוקרשט.

גם מחיבוריו המוקדמים של אליאדה וגם מאנשים אשר הכירו אותו, ניתן להבין כי יחסו ל[[יהודים]], כמו גם ל[[תרבות]] ולדת היהודית, היה חיובי. ניתן לראות בכך דבר שאינו צפוי ואף מאוד מפתיע, מכיוון ש[[אנטישמיות]] הייתה אופיינית מאוד לחיים ציבוריים ברומניה באותה תקופה (לפני מלחמת העולם השנייה). כאשר אליאדה היה צעיר הוא התחיל החל ללמוד [[עברית]], התעניין ב[[קבלה]] ואף היה לו חבר שהיה סופר יהודי - [[מיכאיל סבסטיאן]], ואליאדה אף הגן עליו בפני העיתונות הרומנית והיהודית שתקפו אותו. בנוסףאליאדה הואאף חיבורחיבר טקסט אוהד לזכר מלומד יהודי שעזב את רומניה ועבר ללונדון מתוך אילוץ ולא מתוך בחירתו האישית.

יחסו החיובי ליהדות השתנה עת התנתק מחברו סבסטיאן, ואףוהוא אף החל לתמוך ב[[גרמניה הנאצית]]. באותה תקופה הוא תיאר את היהדות והנצרות כדתות המאפיינות את המערב, דתות שאינן אותנטיות במהותן, והוא אף חש צורך לתקן את המציאות הדתית הזאת. בכתביו שהתגלו לאחר [[השואה]] הוא מתייחס לקטסטרופות שעברו היהודים כדבר אשר "היה נחוץ לגאולה". בנוסף, הוא מדבר על המונותאיזם המאפיין את הדת היהודית ורואה בכך דבר שאינו טבעי באופיו, אשר הומצא בזמנו על ידי "כהנים ירושלמיים" שהיו מעוניינים בכך.

אליאדה התרכז ביהדות המקראית ומתקופה זו גזר את תובנותיו (כך, למשל, מימדממד הזמן הקווי). אפילו מאמריו של [[גרשם שלום]] שזכו להשפעה גדולה בעולם לא הצליחו לשנות את תפיסתו לגבי היהדות. אליאדה התעלם מן ההיבטים המחזוריים של הפולחן המקראי והרבני וכך גם מן המחזוריות הקוסמית בקבלה. אך בכתיבת ביקורתו על גרשם שלום הוא מציין כי הקבלה היא יצירה "גדולה" אשר נוצרה עקב הצורך לגלות מחדש את הדתיות הקוסמית מכיוון שנרדפה ונשללה על ידי הנביאים וחכמי התלמוד. במיתוס של השיבה הנצחית הוא טוען כי המחזוריות הקוסמית היא בעלת אופי שלילי אשר מדידתה שנעשית באלפי מאות שנים ואף יותר, מתארת את התקופה בה האנושות נמצאת כעת כתקופה הכי רעה במחזוריות הקוסמית. לעומת זאת הוא מתאר את המחזוריות של הריטואלים כדבר חיובי אשר נמדד בפרק זמן קצר יותר, ימים או שנים, שתורם לארגון חיי האדם בפועל. אליאדה מדגיש את הפסימיות, ההרס ושבירת הביטחון שנגרמים כתוצאה מן המחזוריות הקוסמית.