שולמית וולקוב – הבדלי גרסאות

'''שולמית וולקוב''' (נולדה ב-[[10 בדצמבר]] [[1942]]) היא חברת [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [[פרופסור אמריטה]] ל[[היסטוריה]], מופקדת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] להיסטוריה אירופית משווה ע"ש [[קונרד אדנאואר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], וזוכת פרס גונדולף לשנת 1998 של האקדמיה הגרמנית לשפות וספרויות.

שולמית וולקוב נולדה ב[[תל אביב]],. היא החלה את לימודיה בהיסטוריה ופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] ב-1963, אך כעבור שנה נסעה ל[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|אוניברסיטת ברקלי]] ב[[ארצות הברית]], שם השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני, וסיימה את עבודת ה[[דוקטורט]] שלה ב-1972, תחת הנחייתו של פרופסור [[הנס רוזנברג]], מחשובי החוקרים בתחום ההיסטוריה החברתית של [[גרמניה]]. הדיסרטציה הופיעה כספר בהוצאת [[אוניברסיטת פרינסטון]]{{הערה|1=

עם קבלת הדוקטורט חזרה לארץ, והחלה ללמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית. שמשההיא שימשה כראש המכון להיסטוריה גרמנית, ראש התוכנית להיסטוריה אירופית משווה ("סמינר וינר") וערכה את "ספר השנה התל -אביבי להיסטוריה גרמנית" בין השנים 1987-1993. הייתה פרופסור אורח ב{{ה|מכון למחקר מתקדם בברלין}}, בקולגיום להיסטוריה במינכן ובקולג' סנט אנטוניאנתוני שב[[אוקספורד]]. היא הכשירה (ומכשירה) דוקטורנטים רבים, חלקם כבר חברים בסגל הבכיר של אוניברסיטאות בארץ ובעולם, ביניהםבהם: [[נעמה שפי]], [[בועז נוימן]], [[יפעת וייס]], [[מעוז עזריהו]] ו[[גלילי שחר]].