המחלוקת בציבור הליטאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אידאולוגיה: למה זה הושמט? זה עיקר המידע הרלוונטי
עריכה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק
שורה 37:
בדצמבר 2012 הותקף עורך "הפלס", [[נתן גרוסמן]] בידי שני צעירים חרדים ליד ביתו{{הערה|{{כיכר השבת|יוסף פאר|שפל: עורך 'יתד' לשעבר נתי גרוסמן הותקף בירושלים|מזעזע-עורך-יתד-לשעבר-נתי-גרוסמ|21 בדצמבר 2012}}; {{NFC|יואב יצחק|עורך הפלס הותקף; המשטרה מתרשלת|001-D-317354-00|21 בדצמבר 2012}}}}. אחד התוקפים הודה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ונידון למאה ימי [[מאסר]]{{הערה|1={{כיכר השבת||הסדר טיעון: חיים פרלשטיין הורשע על תקיפת נתי גרוסמן|הסדר-טיעון-על-תקיפת-נתי-גרוסמן|24 ביוני 2010;}} [http://www.kib.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=12711 מאסר בפועל לתלמיד שהורשע בתקיפה של עורך העתון החרדי "הפלס"], חדשות ישראל בעסקים}}.
 
במקביל הוקם "ועד ידידי הפלס", שמרכז את המאבק של "הפלס" נגד "יתד נאמן". הוועד פתח קו טלפון שהאזנה לו מצריכה סיסמה. המתקשרים לקו קיבלו הוראות פעולה. במסגרת פעילות זו מתקשריםהתקשרו מאות איש מדי יום, במשךובמשך כל שעות היממה לגורמים הקשורים בחברות שפרסמו ב"יתד נאמן" ולא ב"הפלס" - משרדי הפרסוםפרסום, שירות הלקוחותלקוחות, סמנכ"לי השיווקשיווק והמנכמנכ"לים ואף עובדים מהשורה, ואף לבני משפחותיהם. -המתקשרים ומוחיםמחו על החרמת "הפלס" ועל הפרסום ב"יתד נאמן" והכריזו כי ימשיכו להתקשר עד שתשונה מדיניות זו. חלקרבים מנציגי החברות פנו ל[[משטרה]] והתלוננו על הטרדה. בליל ה-[[25 במרץ]] [[2015]] עצרה המשטרה 22 איש באשמתבחשד איומיםלאיומים וסחיטה. במסגרת הוועד{{הערה|{{ynet|רועי ינובסקי וקובי נחשוני|חשד: סחטו חברות כדי לפרסם בעיתון חרדי|001-L-4640741-00|25 במרץ 2015}}}}.
 
כחלק מפעולות המחאה עזבו בקיץ [[2014]] אלפים מתומכי "הפלס" ובני משפחותיהם את קופות החולים [[מכבי שירותי בריאות|מכבי]] ו[[שירותי בריאות כללית|כללית]] ועברו לקופות החולים [[קופת חולים מאוחדת|מאוחדת]] ו[[קופת חולים לאומית|לאומית]]{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|עוגת הפרסום: הפילוג החרדי שמפחיד את מכבי וכללית|3632044|26 במאי 2014|}}.}}{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך, שי ניב|אלפי חרדים עזבו את כללית ומכבי בהוראת הרבנים|1000951121|2 ביולי 2014}}}}.
שורה 72:
לאחר חקיקת החוק נתגלעו חילוקי דעות גם בדרך ההתנהלות מול שלטונות הצבא. הרב שטיינמן מורה על שיתוף פעולה עם דרישות הצבא לעניין ההתייצבות וקבלת הדיחוי או הפטור על פי החוק, ואילו הרב אוירבך מורה שאין להתייצב בלשכת הגיוס כלל, במיוחד לנוכח הקמת אגף מיוחד לחרדים בלשכת הגיוס. רוב הישיבות הליטאיות נוהגות כדעת הרב שטיינמן, ובכמה ישיבות המזוהות אתו מסולקים בחורים שאינם מתייצבים{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|רבי יגאל רוזן מסביר: "לא להתייצב זה הרס החינוך"|רבי-יגאל-רוזן-מסביר-לא-להתייצב-זה-הרס|25 ביוני 2014}}}}. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובו השתתפו בעיקר ראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם מפלגת "בני תורה"{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|רבנים התכנסו בתמיר נגד גזרת הגיוס|73473|12 בספטמבר 2014}}}}.
 
לאורך תקופת המחלוקת יצאו חוברותפרסומים הסברה רבותרבים של שני הצדדים. בשנת תשעבתשע"ד יצא ספר בשם "משנת איש" על ידי אנשים ממחנה הרב אוירבך ובו ציטוטים מדברי הרב שטינמן ומשנתו. אנשים ממחנה הרב שטיינמן הוציאו את החוברת "במבט בוחן" ואת הספר "שואף זורח", הסוקר את ההיסטוריה של מאבקי החרדים בגיוס חובה לצבא, מתוך נרטיב המראה שדרכו של הרב שטינמן אינה שונה מדרכם של [[גדול הדור|גדולי הדור]] שקדמוהו, המוסכמים על שני הפלגים. בתגובה הוציאו אנשים ממחנה הרב אוירבך את הספר "ויזרח אור" המתעמת עם נרטיב זה. כמו כן יצאו חוברות פולמוסיות רבות, שהופצו בעיקר דרך רשת האינטרנט.
 
==קישורים חיצוניים==