פיט מונדריאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
ב-[[1911]] עבר ל[[פריז]]. שם הוא הלך בדרכם של הקוביסטים והחל לתת בציוריו קדימות ל[[צבע]] על פני ה[[רישום]]. האובייקט החל להיעלם מעבודותיו, כמו שניתן לראות בציורי ה[[עץ|עצים]] של אותה תקופה, בהם העץ מיוצג על ידי רשת של קוים אופקיים ואנכיים המסודרים סביב ציר מרכזי. הוא צמצם את ההבעה בציור, התעלם מפרטים והפחית את מספר הצבעים.
בשנים [[1912]]-{{כ}}[[1914]] הפכו ציוריו לפחות ופחות ריאליסטיים. הרצון ליצור חיקוי ואשליה הלך ונעלם, עד שלבסוף נותרו רק צורות גאומטריות שונות מסודרות על הבד, שהודגשו במעט צבעים. בתקופה זו, כדי להתנתק עוד יותר מההקשר המציאותי, הפסיק לתת לעבודותיו שמות תאוריים והחל לסמן אותם במספרים, או שהוסיף תיאור של צבע או צורה.
ב-[[1916]] פגש בהולנד את [[בארט ואן דר לק]], אמן הולנדי שהחל מ-1914 צייר קומפוזיציות אבסטרקטיות של צורות גאומטריות בצבעים שטוחים וקונטרסטיים. שניהם עבדו יחד במשך תקופה מסוימת והושפעו זה מזה. מונדריאן נטש אז את קופוזיציות ה[[צלב]]ים והחל לצייר [[ריבוע]]ים ו[[מלבן|מלבנים]] צבעוניים על משטחים נייטרליים.
שורה 15:
== נאו-פלסטיסיזם ==
באוקטובר [[1917]] יצא לאור הגיליון הראשון של המגזין [[דה סטייל]] ("הסגנון") בהולנד, שסביבו התפתחה התנועה ה[[נאו-פלסטיסיזם|נאו-פלסטיסיסטית]] ובו פורסמו לראשונה ה[[מניפסט]]ים שלה. באחד המניפסטים נכתב:
:"הצורה צריכה לשאוב לא ממראות חיצוניים אלא מהעולם הפנימי, לא מחיקוי אלא מייצוג; הרוח החדשה מנוגדת לספונטניות המתפרצת (ליריות); על הציור להיות כפוף לסדר אופקי אנכי, ללא אלכסונים ועקומות; הצבעוניות צריכה להיות מוגבלת לשלושת צבעי היסוד ושלשת הא-צבעים - שחור, לבן ואפור, שלעולם אסור שיהיו מעורבבים". (קוקרי, עמ' 92-93).
עקרונות אלה הלכו והתכופפו עם השנים ורק מונדריאן נשאר נאמן להם לחלוטין. האלמנטים המשמעותיים ביותר בנאו-פלסטיסיזם הם ה[[אובייקטיביות]] שלה והאנטי-אינדווידואליות. היומרה שלה כלפי הקבוע והאוניברסלי, והשאיפה לשלמות מוחלטת.
| |||