דוד בן שמעון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צלם (שיחה | תרומות)
תמונה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[Fileקובץ:הרב דוד בן שמעון - צוף דב"ש.JPG|thumbממוזער|קבר הרב דוד בן שמעון בהר הזיתים]]
[[קובץ:Ben Shimon22.jpg|שמאל|ממוזער|150px|רחוב על שם רבי דוד בן שמעון בירושלים, סמוך לשכונה שהקים]]
הרב '''דוד בן שמעון''' ([[1826]] [[תקפ"ד]] - [[1879]] [[י"ח בכסלו]] [[תר"מ]]) (מכונה גם '''הרדב"ש''' וה'''צוף דב"ש'''), [[רב]], [[תלמיד חכם]] ו[[מחנך]], ממיסדי [[ועד העדה המערבית בירושלים]] ומיוזמי הקמת שכונת [[מחנה ישראל]], השכונה השנייה ש[[היציאה מן החומות|נבנתה מחוץ לחומות ירושלים]] והראשונה שנבנתה ביוזמת תושבי ירושלים.
שורה 10:
==פעילות ציבורית והקמת ועד העדה המערבית בירושלים==
{{ערך מורחב|ועד העדה המערבית בירושלים}}
בבואו לירושלים מצא הרדב"ש את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הרב החל לארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מ[[ועד העדה הספרדית בירושלים|וועד העדה הספרדית בירושלים]] בשם [[ועד העדה המערבית בירושלים]]. הוא בנה [[בית כנסת|בתי כנסת]] וייסד מוסדות בעיר העתיקה ושלח בעצמו [[שד"ר]]ים אל קהילות המגרב, על מנת שיגייסו כספים למען העדה בכלל, ולצורך מטרתו העיקרית, הקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר לרווחתם של היהודים המערביים. כינויו של הרב היה "אבי היתומים ודיין האלמנות", וזאת בעקבות הדאגה הרבה לנזקקי העדה. הרדב"ש, פתח [[חנות]] למכירת [[בשר (מזון)|בשר]] לעניים בלבד, וביתו אף שימש כ[[בית מחסה]] ומקום תמיכה לנזקקים.
 
הפרדות זו של המוגרבים מעדת הספרדים היוותה אבן דרך בהיפרדות עדות נוספות מהם, ובכך שימשה כנקודת מפנה בעיצוב חיי הקהילה היהודית בארץ באותה תקופה. הרדב"ש כמי שיזם והנהיג הפרדות זו, היה הרוח החיה בניהול חיי קהילת המוגרבים מכאן ואילך.
 
הרדב"ש הנהיג מנהג חדש בעדה כשהחליט לפרסם [[דין וחשבון (מסמך)|דין וחשבון]] של הכספים שנתרמו לעדה לקהל הרחב באמצעות העיתון [[החבצלת]], וזאת משיקולי ניקיון כפיים של מנהלי העדה, ועל מנת שגם התורמים ידעו את יעדיהן של התרומות שהביאו למערביים.
במשך שש שנים (1866-1860) נשא הרב את עול הציבור ללא סיוע של אדם נוסף. הרב לא הסתפק בפעילות בעיר ירושלים בלבד, אלא היה עובר מעיר לעיר ומסייע לבני העדה שהיו פרושים ברחבי הארץ.
 
בשנת [[1866]] כשראה הרדב"ש כי מספרם של בני הקהילה הולך ועולה הבין כי לא יוכל לשאת את עול ההנהגה לבדו, ולכן החליט למנות ועדה של שבעה אנשים שסייעו לו בעניינים השונים של העדה. הרב אף היה בקשר עם [[משה מונטיפיורי]] שסייע אף הוא, לבקשתו של הרב, לקהילת המערביים.
 
הרב הטביע את חותמו בכל נושא של תורה, יהדות ומוסדות צדקה וחסד, וכן פעל בלהט ובמסירות ל[[יישוב ארץ ישראל]] והיה ממייסדי החברה הכללית "כל ישראל חברים ליישוב א"י" שהקים הרב [[יהודה אלקלעי]]. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בדיבור, אלא גם ובמיוחד בעולם המעשה.
שורה 33:
 
==יצירתו הרוחנית של הרב דוד בן-שמעון==
בכרך הראשון "שער החצר", שהנוהראשון אחדמארבעת מתוך ארבעה כרכים,כרכי מספרוספרו "שערי צדק", קיבץ הרדב"ש את כל מאמרי חז"ל מהמקרא, מהמשנה, מהתלמוד המדברים בשבחה של [[ארץ ישראל]], והוסיף בעצמו ביאורים וחידושים בנושא. ספר זה עורר הדים רבים בארץ ובעולם בשל איכותו, ואף הופץ בארצות רחוקות. לצורך הדפסת הספר השקיע הרדב"ש את כל הונו, מתוך אהבה והערכה לארץ ישראל.
 
בספר זה, כמו בספרים אחרים שכתב, לא הזכיר הרב את שמו אלא נהג לחתום את שמו "מעט דב"ש" מתוך כוונה להמעיט עצמו ואת ערכו בפני זולתו. גם כשענה הרב על תשובות בענייני הלכה היה כותב בתחילה את הדברים הבאים: "מכיר אני מיעוט ערכי פחות שבערכין ואין בלשוני מילה להשיב דבר או חצי דבר". אולם שמו של הרב צוף דב"ש נודע לרבים, ורבים החלו נוהרים לביתו על מנת ללמוד ולשמוע דברי תורה מפיו. אישיותו הייתה כה נערצת בעיני העם, שכל שכבות האוכלוסייה היו מגיעים לפתח ביתו לקבל עצה, ללמוד תורה וכיוצא בזה. הרב זכה להערכה רבה בקרב תלמידיו ושמו הלך לפניו. במקביל ליצירתו הרוחנית הענפה, שימש הרב צוף דב"ש גם כמנהיגם וסנגורם של בני קהילות המערב בארץ ישראל.
 
ספרו היחידי שנדפס בשלמותו עוד בחייו היה הספר "שער החצר". לאחר מותו פורסמו גם אחרים:
שורה 47:
*יעקב ברנאי, '''העדה המערבית בירושלים 1918-1830''', ירושלים: הוצאת האוניברסיטה העברית, 1971.
* הרב [[שלמה דיין]]. '''חכמי המערב בירושלים: פרקים בתולדות חייהם ופעולותיהם של חכמי המערב (מרוקו) בירושלים מהמאה ה-י"ט ועד ימינו'''. ירושלים, תשנ"ב.
* [[עוזיאל חזן]]. '''שכונת מחנה ישראל: השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים שהוקמה ביזמת יחידים'''. ירושלים: הוצאת המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה, 2001.
* [[ישראל קולת]] (עורך), '''תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה''', חלק ראשון ושני - התקופה העות'מאנית,‬‫ ירושלים :האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ו[[מוסד ביאליק]], תש"ן-תשס"ג.
*[[רות קרק]], 'שכונה חלוצית של בני העדה המערבית בירושלים החדשה - מחנה ישראל והרב צו"ף דב"ש (דוד בן שמעון)' בתוך: '''חלוצים בדמעה''', שמעון שטרית (עורך), תל אביב: [[עם עובד]], 1991, עמ' 63-81.