הבדלים בין גרסאות בדף "יוהאן וולפגנג פון גתה"

מ
תקלדות, עריכה קלה
מ (אני לא מאמין, לאן נוליך את הבושה)
מ (תקלדות, עריכה קלה)
אחת מיצירותיו הראשונות הייתה "[[ייסורי ורתר הצעיר]]" - יצירה שנכתבה בהשפעת "Ossian" של ג'יימס מקפרסון, השפיעה רבות על הנוער של אותה תקופה וגרמה אף לגל התאבדויות ברחבי [[אירופה]]. יצירה זו מצטיינת באופיה הטראגי כפרשיית אהבה אומללה שמביאה בסופה את הגיבור ורתר לשים סוף לחייו. על כך אומר גתה: "יריתי בגיבורי במטרה להציל אותו מיסוריו". היצירה תורגמה בעשרות שפות ומוזכרת לרוב בהקשרי גיבור מנוכר וקודר, כעין "רומאו". למרות זאת, ז'אנר הכתיבה וצורת הסיום במוות לא נחשבו ליוצאי דופן בחברה דאז. זו הייתה הבעה ללא מעצורים לכמיהה לבלתי ניתן להשגה שעשתה את היצירה לשנויה במחלוקת ובנוסף מודל לספרים ויצירות אחרים.
 
יצירתו הגדולה ביותר היא הדרמה האפית "[[פאוסט]]". יצירה כבירה, וארוכה בעלת 12,111 טורים, שנכתבה על-ידו במשך עשרות שנים ופורסמה בשלמותה בשני חלקים רק לאחר מותו. החלק הראשון ליצירה פורסם ב-1808 ויצר סנסציה בקהל הקוראים. היא עוסקת ב[[סופר]]-[[פילוסוף]] אשר מוכר את נפשו ל[[שטן]] (מפיסטו), נפטר מכל הספרים אשר קרא, והחוכמה והמדע שוב אינם מעניינים אותו, תחת זאת הוא מתמכר לחיים: לשתות לשוכרה, להתעלס, לבגוד, לרצוח - בחלק ב' ישוב בו מרשעתו ויהיה לטוב. - גתה מנצל את מאבק זה להעלאת רעיונות פילוסופיים נשגבים, ביצירה שמתעלה לאחת מהפסגות הגבוהות בתולדות ה[[ספרות]] העולמית. הרעיון של מכירת נשמה לשטן מרצוןמתוך רצון לקבל כוח הפכה למטאפורה לנצחוןלניצחון הטכנולוגיה והתעשייה ועל המחיר שהאדם משלם בגינה.
 
ב-[[1775]] הגיע גתה לעיר [[ויימאר]], שם זכה להצלחה עם בעלות על משרדים פוליטיים ומונה לשר ויועץ מדיני לדוכס קארל אוגוסטוס, שהזמינו למקום מלכתחילה. הדוכס ביקש להפוך את המקום למרכז של אנשי רוח, וגתה נחשב כבר אז לדמות מייצגת שתוכל למשוך אנשים נוספים מתחומו. בויימארבוויימאר הכיר את שרלוטה פון שטיין, אינטלקטואלית שהאהבה ביניהם לא פרצה את גדרי ה[[אהבה אפלטונית|אהבה האפלטונית]] לפי בקשתה. בהשראתה כתב שירי אהבה, ועל קשר זה כתב [[תומאס מאן]] את הרומן "לוטה בויימאר".
 
גתה היה מקורב ליהודיםל[[יהודים]], אותם העריך, ובייחוד נערץ היה עליו ה[[פילוסוף]] [[משה מנדלסון]], שגם השפיע רבות על הגותו. גתההוא למד [[עברית]] על מנת שיוכל לקרוא את ספר [[תהילים]] במקור.
 
שליטתו של גתה ב[[שפה|שפות]] אפשרה לו לתרגם לגרמנית יצירות של יוצרים קלאסיים, כדוגמת [[הומרוס]] ו[[וולטייר]].