שלמבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיטקסט לקישור פנימי*
הגהונת
שורה 1:
[[תמונה:FlaubertSalammbo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עמוד הנושא של הספר בהוצאה משנת 1883]]
'''שלמבו''' ([[צרפתית]] '''Salammbô''') הוא [[רומן היסטורי]] שכתב [[גוסטב פלובר]] בשנת [[1862]] ואשר עסק ב[[מלחמת שכירי החרב]] כנגדנגד [[קרתגו]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]], שהועסקו ב[[שכיר חרב|שכירי חרב]] ב[[המלחמה הפונית הראשונה|מלחמה הפונית הראשונה]], והתמרדו לאחר שלא זכו לגמולם המובטח. פלובר ניסה להתחשב בהיסטוריה הידועה, בעיקר מכתביו של [[פוליביוס]], אך ניצל את המחסור בפרטים אודות התקופה, וטווה עלילה אקזוטית, חושנית ואלימה.
 
==הדמויות==
שורה 6:
* שלמבו - בתו של חמילקרת ברקה וכוהנת האלה [[תנית]]
* [[חניבעל]] - בנו של חמילקרת ברקה
* חנון - מצביא קרתגני,; דמותו מבוססת על זו של [[חנון הגדול]]
* שאהאברים - כהן תנית ומורה של שלמבו
* [[מאתוס]] - מנהיג שכירי החרב הלובים
שורה 14:
==העלילה==
[[File:Bussiere,Gaston - Salammbo, 1907.jpg|thumb|''שלמבו'' ציור של Gaston Bussière]]
לאחר המלחמה הפונית הראשונה, קרתגו אינה מסוגלת לעמוד בהבטחותיה לצבא שכירי החרב שהעסיקה, ואלה תוקפים אותה. שלמבו, בתו של חמילקרת ברקה וכוהנת האלה תנית, היא מושא אהבתו של מאתוס, אחד ממנהיגי שכירי החרב. בעזרתו של ספנדיוס, עבד יווני משוחרר, גונב מאתוס את הזאימפ (Zaïmph), רעלה קדושה ומשובצת ביהלומים המעטרת את פסל האלה תנית. הזאימפ נחשב לקמע של העיר, וכל הנוגע בו מת. בכך הוא מביא את שלמבו להיכנס למחנה שכירי החרב ולגנוב את הזאימפ בחזרה.
* פרק 1, המשתה (Le Festin) - בעת משתה לרגל הניצחון ובהיעדרו של חמילקרת ברקה, מתפרעים שכירי החרב בגנו, ושלמבו מנסה להרגיע את המהומה. מאתוס מתאהב בה, והעבד היווני ספנדיוס משוחרר ומנסה לפתות את מאתוס להשתלט על העיר.
* פרק 2, בסיקה (A Sicca) - שכירי החרב עוזבים את קרתגו ויוצאים לסיקה. חנון מגיע לסיקה ומסביר להם על הדחיה במועד תשלום שכרם, אך הוא נאלץ לעזוב את המקום כאשר מגיעה בשורה אודות טבח שבוצע ב-300 שכירי חרב שנותרו בקרתגו.