פנחס גרייבסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כמקובל
שורה 1:
[[קובץ:פנחס גרייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|פנחס גרייבסקי]]
'''פנחס מרדכי בן צבי גְרָיֶיבְסקי''' (לעתים נכתב '''גראייבסקי'''; ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''גראיעווסקי'''; [[13 במרץ]] [[1873]], [[י"ד באדר]] [[תרל"ג]] - [[12 במרץ]] [[1941]], [[י"ג באדר]] [[תש"א]]) היה [[סופר]] ומתעד של חיי היהודים ב[[ירושלים]].
 
==ביוגרפיה==
גרייבסקי נולד וחי ב[[ירושלים]] וחי בה כל חייו. התחנך ב[[ישיבת עץ חיים]] אצל רבי [[משה כהנוב]]. אביו, רבי צבי, היה ממשפחת רבנים וקודם ש[[עליה|עלה]] לארץ לישראל שימש [[דיין (הלכה)|דיין]] ו[[מורה הוראה]] בעיר [[סלונים]]. לאחר נישואיו, המשיך ללמוד [[תלמוד]] ו[[פוסקים]] והיה מקורב לרבי [[שמואל סלנט]], רבה של [[ירושלים]]. בשנת [[תרנ"ג]] נעשה לפי בקשת רבי שמואל מסלנט עוזרו של [[יחיאל מיכל פינס]] בהנהלת בית החולים [[ביקור חולים]], בו עבד קרוב ל43ל-43 שנים.
 
בשנת [[תרנ"ה]] הצטרף לאגודה הירושלמית של בני היישוב הישן בשם "ישוב ארץ הקודש", שנוסדה במגמה להכשיר בחורי ישיבות ל[[חקלאות|עבודה חקלאית]] ולעזור להם להתיישב על הקרקע. היה גם חבר [[בני ברית]] ומנאמני [[המזרחי]] בירושלים. לרעיון יישוב הארץ תרם גם מפרי עטו במאמרים ומחקרים בעתוני הארץ וחוץ-לארץ ובספר בשם "חיבת ציון".
שורה 10:
 
==עבודתו התיעודית==
מ-[[1893]] החל ללקט תעודות היסטוריות, זיכרונות אישיים ותולדות משפחות מפורסמות ב[[היישוב הישן|יישוב הישן]], ופרסם מספר רב של פרסומים המכסים היסטוריה מפורטת של היישוב היהודי בירושלים. בתחילת עבודתו פרסם מאמרים קצרים, שמספרם מגיע למאות, על אישי ירושלים, עליהם חתם בשמו או בכינויים: הגפ"ן, פנ"ג בן יאיר, בן שמעי, אבו הירש ופנחס בן יאיר. מ[[תרפ"ג]] ואילך החל נוקט בשיטה חדשה, מחשש שמא ילך החומר היקר לאיבוד בעיתונים, והתחיל להדפיסו בחוברות מיוחדות. במשך השנים הספיק להוציא למעלה מ-170 חוברות, המתחלקות לסדרות שונות:
* "'''מגנזי ירושלים'''" - הגדולה בין הסדרות. סדרה הכפולה (58 חוברות) העוסקת באישים ומאורעות, תולדות [[בית כנסת|בתי כנסת]] ובנייני ציבור, זכרונות וכתבי אמנה, אגרות ושטרות, חרמות והמלצות, מכתבים מאנשי שם, [[פירמן|פירמאנים]] מלכותיים של השלטונות הטורקיים ותעודות ממינים שונים.
* "'''אבני זיכרון'''" - כוללת כתבות וציונים על קירות מוסדות תורה או הקדשים, ועל [[מצבה|מצבות]].
* "'''בנות ציון וירושלים'''" - סדרה בת שמונה חוברות, מספרת על פעולות צדקה וסעד של נשים עסקניות בירושלים.
* "'''רכושנו הרוחני בירושלים'''" - מונה את מוסדות התורה והסעד בירושלים, תולדותיהם ומצבם.
* "'''זיכרון לחובבים הראשונים'''" - סדרה רבת חוברות (למעלה מ-20) העוסקת בבוני [[היישוב הישן]], בתוכם נמנים מרחיבי תחומה של ירושלים, בוני [[היציאה מן החומות|השכונות מחוץ לחומה]], מייסדי [[פתח תקווה]] הירושלמיים ועוזריהם. בסדרה זו נכללות גם חוברות על אישים היסטוריים כמו "[[רמב"ן]] וירושלים" (4 חוברות), "רבינו [[עובדיה מברטנורא]]" ו"תפארת בישראל בארץ ישראל" (על רבי [[ישראל משקלוב]]).
גם מאורעותאירועים ועניינים מיוחדים זכו לחוברות, כגון "ה[[ארבה]] בארץ ישראל", "[[גר צדק|גרי צדק]] בירושלים", "המלחמה ב[[מיסיון]]", "בתי הדפוס בירושלים", "החרש והמסגר בירושלים" ועוד. כמו כן הקדיש חוברות למשפחות ירושלמיות ותיקות.
 
את החומר אסף מתוך [[ארכיון|ארכיונים]] של יחידים ומוסדות, עיתונים עתיקים וחוברות בלות, כרוזים וגילויי דעת, ומפי עדי ראייה ושמיעה.
שורה 33:
* '''החרש והמסגר בירושלם: ספר זיכרון להאומנים, בתי המלאכה וחרשת המעשה הראשונים בירושלים מזמן התחלת היישוב של עדת האשכנזים''', ירושלם, [[תר"ץ]]
* '''ספר היישוב''', ירושלים, [[דפוס סלומון]], [[תרצ"ט]]. נכתב במלאת שמונים שנה ליישוב הירושלמי מחוץ ל[[חומת העיר העתיקה]], ועוסק בתולדותיהן ומצבן של שכונות ירושלים לדורותיהן.
* ''' בית החולים הכללי בקור חולים, סדר החגיגה להנחת אבן הפנה להבניין החדש בקור חולים האספיטאל בתוככי ירושלם'''
* '''מכתבים מארץ ישראל'''- ספר ב[[אידית]].
* '''חיבת ציון'''- מאמרים ומחקרים.