פיל מלחמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 15:
 
[[קובץ:Bayon Angkor Relief1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
נשק יעיל נגד פילים היה על פי היסטוריונים ה[[חזיר]]. [[פליניוס הזקן]] כתב כי "פילים מפחדים מהצווחה הקטנה ביותר של חזיר" (VIII, 1.27). מצור על העיר היוונית [[מגארה]] נפרץ על פי הדיווחים כשהמגרים שפכו [[שמן]] על עדר חזירים, הציתו אותם ושלחו אותם לעבר פילי המלחמה של האויב. הפילים ברחו בפניקהב[[בהלה]] תוך גרימת מהומה.
 
ב[[ימי הביניים]], נעשה שימוש בפילים לעתים נדירות. [[קרל הגדול]] לקח את פילו, [[אבול-אבעס]], כשיצא למלחמה בדנים בשנת [[804]] לספירה. ה[[צלבנים]] איפשרו ל[[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]], קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]], לשבות פיל ב[[ארץ ישראל]]. בפיל נעשה שימוש מאוחר יותר בקרב על [[קרמונה]] ב-[[1214]].
שורה 31:
פילים שימשו למטרות צבאיות רבות. כחיות גדולות הם יכלו לסחוב מטען רב ולהוות [[כלי תחבורה]] יעיל. בקרב הפילים הוצבו לרוב במרכז השורה והיו יעילים בעצירת הסתערויות אויב או בפתיחת הסתערות משלהם.
 
הסתערות של פילים יכלה להגיע למהירות של 30 [[קילומטר לשעה]], ובניגוד ל[[פרשים]], חיל רגלים החמוש ב[[כידון|כידונים]] לא יכל לעצרם. עוצמתם הייתה כוחם הגולמי אשר בעזרתה התנגשו בשורות האויב, דרכו ומחצו כל שעמד בדרכם תוך נדנוד חטיהם. אלו שלא נמחצו הועפו לצדדים או אולצו לנוע אחורנית. מעבר לכך, ה[[אימה]] שהפילים השרו בליבותיהם של אלו שלא היו רגילים להילחם בהם (כמו הרומאים), גרמה לאויב לעתים להישבר ולברוח רק למראה ההסתערות, פרשים היו לא בטוחים גם הם משום ש[[סוס]]ים אשר לא הורגלו לריח הפילים נבהלו בקלות. עורם העבה של הפילים הקשה מאוד על חיסולם או ניטרולם, וגובהם ומסתם הקנו הגנה לרוכבם. אולם, הם נטו להיכנס לפניקהל[[בהלה]] בקלות: לאחר ספיגת פציעות קלות, או לאחר מות רוכבם הם פתחו בריצת אמוק תוך פגיעה ללא הבחנה בניסיונם לברוח משדה הקרב. הנסיגה המבוהלת יכלה ליצור אבדות כבדות לשני הצדדים הלוחמים. כך, למשל, מנעה בהלת הפילים נסיגה מסודרת של [[פירוס]] וצבאו מהעיר ארגוס {{ציטוט|תוכן=יש מהם שלא שמעו כשצעק אליהם שייסוגו, אך גם אלו שבקשו לעשות כדבריו מנעום מזאת אותם הזורמים מאחוריהם דרך השער. כי הגדול שבפילים נפל לרוחב השער, והיה מוטל שם כשהוא נוהם ומעכב את המבקשים לסגת. ופיל אחר, ניקון שמו, אחד מאלה שנכנסו תחילה לעיר, חיפש את רוכבו שנפל מעליו מחמת פצעיו כדי להחזירו למקומו, והוא הסתער על אלה שבקשו לצאת וערבב בדחיפותיו אוהבים ואויבים כאחד, והם נפלו זה על גבי זה. משמצא את גופת אדוניו תפסו בחדקו והניחו לרוחב שתי שיניו וחזר לאחוריו כמשוגע ורמס את כל הנתקלים בו. ובעוד הם מעוכים ולחוצים זה לזה לא יכול אף אחד מהם לעשות כלום למען עצמו, אלא ההמון כולו התנועע והתנודד כגוף מרותק אחד לכאן ולכאן|מקור=פלוטארכוס, שם}}.
החיילים הרומאים ניסו לעתים קרובות לפגוע ב[[חדק]] הפיל, דבר אשר גורם לו פניקה[[בהלה]], ואם התמזל מזלם של הרומאים לבריחתו בחזרה לשורות האויב.
 
במלחמות הפוניות, פילי המלחמה היו חמושים היטב והרכיבו על גבם מגדל, הקרוי הוודא, וצוות של שלושה אנשים: קשתים או מטילי [[כידון|כידונים]]. הפילים קדומים היו קטנים ממקביליהם האפריקנים או האסייתים לא היו מסוגלים לשאת מגדל ונשאו שניים או שלושה אנשים בלבד. צוות זה כלל, בנוסף לאלו, גם "נהג" אשר תפקידו קרוי מאהוט. מוצאו של המאהוט היה בדרך כלל נומידי ([[אלג'יריה]] של היום) ותפקידו היה לשלוט על החיה. המאהוט היה מצויד גם ב[[פטיש]] ו[[אזמל]] אשר נועדו לחדור ל[[עמוד השדרה]] של החיה ולחסלה במקרה שהיא נתפסת בשיגעון. יש המשווים את הפילים ל[[טנק]]ים אולם תפקודם הטקטי שונה במידה ניכרת ואין בסיס להשוואה זאת.