עין חרוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
==היסטוריה==
ראשוניעין הקיבוץחרוד הוקם על היוידי אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]], חלוצים וחלוצות חברי [[גדוד העבודה]] ואנשי "[[השומר]]"., העלייהשעלו לקרקע בסמוך לפתחו של [[מעין חרוד]] הייתה ב[[י"ח באלול]] [[תרפ"א]] [[22 בספטמבר]] [[1921]], בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד [[פתח תקוה]].{{הערה|1=ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, [http://www.bahurbooks.com/page.asp?PiD=0.41&id=510 פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו], באתר של איתי בחור.}} ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה ב[[מגדל]]. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו [[שלמה לביא]], [[יהודה אלמוג]] ו[[מנחם אלקינד]], ואחר גם [[יצחק טבנקין]]. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "[[הקבוצה הגדולה]]" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי [[ההסתדרות הציונית]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני ה-12]], [[הסתדרות העובדים]], ומפלגות הפועלים: "[[הפועל הצעיר]]" ו"[[אחדות העבודה]]".
עין חרוד הוא הקיבוץ הראשון שהוקם ב[[ארץ ישראל]] - להבדיל מחבורות החלוצים, שהגדירו את עצמם כ"קבוצה", ופעלו או התיישבו כגון [[דגניה א']] ([[1909]]), [[קבוצת כנרת]] (1913).
ראשוני הקיבוץ היו אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית]], חלוצים וחלוצות חברי [[גדוד העבודה]] ואנשי "[[השומר]]". העלייה לקרקע בסמוך לפתחו של [[מעין חרוד]] הייתה ב[[י"ח באלול]] [[תרפ"א]] [[22 בספטמבר]] [[1921]], בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד [[פתח תקוה]].{{הערה|1=ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, [http://www.bahurbooks.com/page.asp?PiD=0.41&id=510 פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו], באתר של איתי בחור.}} ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה ב[[מגדל]]. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו [[שלמה לביא]], [[יהודה אלמוג]] ו[[מנחם אלקינד]], ואחר גם [[יצחק טבנקין]]. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "[[הקבוצה הגדולה]]" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי [[ההסתדרות הציונית]] ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני ה-12]], [[הסתדרות העובדים]], ומפלגות הפועלים: "[[הפועל הצעיר]]" ו"[[אחדות העבודה]]".
 
בקיץ [[תרפ"ג]] 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "[[הקיבוץ המאוחד]]". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": [[כפר גלעדי]], [[תל יוסף]] ו[[רמת רחל]], קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק. בכך היתה עין חרוד לקבוצה הראשונה שהשתמשה במושג "קיבוץ" ולא במושג "קבוצה", ששימש את הקיבוצים שהוקמו קודם לכן, כמו [[דגניה א']] ([[1909]]) ו[[קבוצת כנרת]] (1913).
 
ב-[[1926]] עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ [[בית השיטה]], עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).