תיאטרון הוד מלכותה – הבדלי גרסאות

בסוף [[המאה ה-17]] הייתה תקופה של סכסוכים ויריבויות בין [[שחקן|שחקנים]] בלונדון, שהביאה לפיצול בחברת [[יונייטד קומפני]], אשר בידה היה ה[[מונופול]] להציג [[דרמה]] בלונדון, בשני התיאטרונים שהיו בבעלות החברה. הדרמטיסט וה[[ארכיטקט]] [[ג'ון ואנברו]] (John Vanbrugh) ראה לנכון לנצל את ההזדמנות הזו כדי לשבור את ה[[דואופול]] שהיו לשני התיאטרונים - [[תיאטרון דרורי ליין]], ולינקולן'ס אין (Lincoln's Inn - שהפך ברבות הימים ל[[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]]). בשנת 1703 רכש ואנברו קרקע ב[[היימרקט (לונדון)|היימרקט]] ששימשה בעבר לאורוות סוסים, במחיר 2000 [[לירה שטרלינג|ליש"ט]]. ואנברו התכוון להקים תיאטרון שבו יחולקו הרווחים בצורה יותר הוגנת גם לשחקנים ול[[מחזאי]]ם. אל ואנברו הצטרף ה[[משורר]] והמחזאי [[ויליאם קונגריב (מחזאי)|ויליאם קונגריב]] כשותף ומנהל אמנותי.