ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

ישיבת "כנסת ישראל" נוסדה בשנת [[תרל"ז]] ([[1877]]) על ידי הרב [[נתן צבי פינקל]], המכונה "הסבא מ[[סלובודקה]]", בפרבר [[סלובודקה]] שבעיר [[קובנה]], [[ליטא]]. הרב פינקל היה מגדולי [[תנועת המוסר]] ותלמידו של הרב [[שמחה זיסל זיו]], "הסבא מקלם".

[[ר"מ]] ומנהל הישיבה היה הרב יחזקאל סרנא, וכמשגיח כיהן הרב [[אברהם גרודזינסקי]], שאף הוא עלה מסלובודקה לחברון בשנת תרפ"ד. בהמשך הצטרף אליהם הרב [[משה פינקל (רב)|משה פינקל]], בנו של "הסבא". בחודש שבט חזר הרב גרודזינסקי לליטא, לשמש כמשגיח בקרב הנשארים בסלובודקה. באדר [[תרפ"ה]] הגיע לארץ ראש הישיבה רבי [[משה מרדכי אפשטיין]]. את פניו קיבלו 5000 איש, בהם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] (שבירך לכבודו ברכת [[שחלק מחכמתו ליראיו]]) והרב [[צבי פסח פרנק]], והוקם לכבודו "שער כבוד" בכניסה לחברון{{הערה|שם, עמוד 59-60}}. הרב אפשטיין הנהיג בישיבה לימוד ב[[סדר קודשים]] בשל המעבר ל"ארץ הקודש"{{הערה|שם, עמוד 61}}. בחודש תמוז תרפ"ה עלה "הסבא", הרב נתן צבי פינקל. מושל חברון הביע את שמחתו על הרחבת היישוב היהודי במקום והבטיח את סיועו{{הערה|שם, עמוד 56}}. בשנת [[תרפ"ו]] עלה הרב [[לייב חסמן]] ומונה למשגיח בישיבה לצד "הסבא"{{הערה|שם, עמוד 72}}. הסבא הזמין גם את הרב [[אברהם נח פלאי]] שיעלה ארצה וימסור שיחות מוסר לתלמידים. בכ"ט בשבט [[תרפ"ז]] נפטר "הסבא" ולאחר פטירתו מונה כמשגיח הרב חסמן. כ[[רכר"מ]]יםמים כיהנו לצד הרב סרנא, גיסיו (חתני הרב אפשטיין) הרב [[משה חברוני]], הרב [[אהרן כהן (ראש ישיבה)|אהרן כהן]] והרב משה פינקל (שנפטר בחיי אביו). בקיץ תרפ"ז ביקר האדמור מגור "האמרי אמת" בישיבה{{הערה|שם, עמוד 196}}.

בהמשך מונו כמשגיחים גם הרב [[צבי הירש פלאי]] (בנו של הרב אברהם נח) והרב [[אברהם סלומון]]. לאחר פטירתו של הרב סרנא בשנת [[תשכ"ט]] הנהיג את הישיבה הרב [[משה חברוני]], עד לפטירתו בשנת [[ה'תשל"ה|תשל"ה]]. בשנת [[תשכ"ו]] מונה הרב [[יעקב חיים סרנא]] (בנו של הרב יחזקאל) לראש ישיבה, ובשנת [[תשכ"ח]] מונו גם הרב [[אברהם פרבשטיין]] (חתנו של הרב יחזקאל סרנא) והרב [[שמחה זיסל ברוידא]] (חתנו של הרב משה פינקל) שעד אז כיהנו כ[[ר"מ]]ים, וכך היו בישיבה חמישה ראשי ישיבה בו זמנית. שנה לאחר פטירתו של הרב חברוני החל חתנו הרב [[הלל זקס]] למסור [[שיעור כללי]] לצד היותו [[ר"מ]] בשיעור ב'.

לאחר פטירת הרב אברהם פרבשטיין בשנת [[תשנ"ז]] מונו לראשי ישיבה הרבנים דוד כהן, שלמה כץ, משה מרדכי פרבשטיין. בחורף תשנ"ח מונה הרב יוסף חברוני, בנו של יצחק חברוני כ[[ר"מ]] בישיבה, וב[[ג' בתשרי]] [[ה'תש"ס]] הוכתר כ[[ראש ישיבה]] כממלא מקומו של סביוסבו הרב משה חברוני{{הערה|ישראל גליס (עורך אחראי), '''כנסת ישראל: ישיבת חברון כנסת ישראל, קוים לתולדותיה מסלבודקא ועד לגבעת מרדכי''', ירושלים תשס"ט. עמ' 120.}}. כ[[רכר"מ]]יםמים מונו הרבנים [[יצחק לנדא]] (נפטר תשע"ד, 2014) ואברהם לויסון ובשנת [[תשע"ג]] מונה גם הרב איתן יפה'ן (בנו של הרב אהרן). ראש ה[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] הוא הרב נחמן טוקר, חתנו של הרב משה חברוני.