תנאי (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shalomori123 (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
|||
שורה 7:
במשנה ובתלמוד מובאים מספר מגבלות לעשיית התנאי:
* '''תנאי קודם למעשה''' - לדעת [[רש"י]] וה[[ראב"ד]] אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין, לדעת ה[[רמב"ם]] אמירת התנאי קודם עשיית המעשה{{הערה|רבי [[יוסף קארו]] בספרו "[[כסף משנה]]" מבאר את כוונת הרמב"ם, שאומר את התנאי [[תוך כדי דיבור]], שהרי ודאי שאי אפשר להחיל תנאים לאחר שנעשה מעשה.}}.
* '''תנאי כפול''' - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא. דין זה שנוי במחלוקת תנאים, ב
* '''הן קודם ללאו''' - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל אם לא יקוים התנאי.
* '''תנאי שאפשר לקיימו''' - תנאי
* '''תנאי ומעשה בשני דברים''' - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה{{הערה|
* '''אפשר לקיים על ידי שליח''' - תנאי יכול להעשות רק בדבר שיכול להעשות על ידי [[שליח (הלכה)|שליח]]{{הערה|
הגבלה נוספת, שנחלקו הראשונים אם היא הגבלה כללית או שנאמרה גם באופן פרטי כהגבלה בתנאי, היא '''המתנה על מה שכתוב בתורה''', כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת{{הערה|תוספות ישנים, במסכת קידושין נו, א.}} בכך שמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה ל[[רקיע]] או תרד ל[[תהום (תאולוגיה)|תהום]] וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.
דוגמה להגבלה של "אי אפשר לקיים על ידי שליח" היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להינשא לה, עליו לבצע מעשה [[חליצה]], המתיר את האשה להינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיים זוז, מותרת האשה להינשא לבעל אחר.
ה[[ראשונים]] חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להיעשות על ידי שליח. ה[[תוספות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|עד|א}}}} סבורים כי סברת דין זה היא, מכיוון שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ובשליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי [[מנחם המאירי]]{{הערה|שם. וכן כתב ה[[פני יהושע]] במסכת גיטין דף עה,א.}} סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק ולא ניתן לבטלו על ידי תנאי. ה[[אחרונים]] מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את [[חלות]] המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם.
ה[[פני יהושע]]{{הערה|קידושין עה,א בקטע המתחיל "וי"ל".}} מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח, המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, [[נדר|נדרים]] ו[[שבועה (יהדות)|שבועות]] שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.
| |||