קשר קטילינה – הבדלי גרסאות

בשנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס{{הערה|כל התאריכים בערך זה הם לפני ספירת הנוצרים}} ריחף ענן של חוסר ודאות לגבי עתיד המשטר ברומא{{הערה|שם=קמברידג'|1=S. Christopher Mackay ,"'''''Ancient Rome'''''" (Cambridge University Press), Page 140.}}. [[פומפיוס]], האיש הבולט ברומא באותה תקופה{{הערה|שם=ישראל423|1=ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 423.}}, נעדר מהעיר בשל מסע כיבושים שערך במזרח{{הערה|S. Christopher Mackay ,"שם=קמברידג'''''Ancient Rome'''''" (Cambridge University Press), Page 140.}} והותיר אחריו חלל פוליטי. הסנאט הרומי נחלש משמעותית באותה תקופה כתוצאה מחוקים שהרחיבו את סמכויותיו של פומפיוס על חשבון הסנאט, והאלימות בעיר גברה. בעקבות זאת פוליטיקאים החלו להקיף עצמם בשומרים חמושים ככלי להשגת מטרות פוליטיות{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 422.}}, שומרים אלה ליוו אותם גם לאסיפות עם ולבתי משפט. אווירה זו של הידרדרות בסדר הציבורי נתפשה בעיני אזרחים שירדו מנכסיהם או ממעמדם כהזדמנות לצבור כוח ולהרוויח מחדש את הונם{{הערה|תיאודור מומסן, "'''''דברי ימי רומא'''''", כרך ב', מגרמנית: ד"ר צ. ויסלבסקי וד"ר צ. רודי (תל אביב: מסדה) עמ' 571.}}. חוסר יציבות זו היוותה קרקע פורייה למהפך אלים בשלטון ברומא.

[[לוקיוס סרגיוס קטילינה|לוקיוס סרגיוס קטילינה]], היה פוליטיקאי רומי ממעמד ה[[פאטריקים]] ששימש כ[[פרומגיסטראט|נציב]] ב[[אפריקה (פרובינקיה רומית)|פרובינקיית אפריקה]] בשנים 66-6766–67. בחזרתו מאפריקה לרומא הואשם בנטילת כספים שלא כחוק במסגרת תפקידו כנציב, ונמנעה ממנו בשל כך האפשרות לרוץ בבחירות ל[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסולאט]] בשנים 64-6564–65. לאחר שזוכה מאשמה שנה לאחר מכן, הציג קטילינה את מועמדותו לקונסולאט כאשר הוא נתמך על ידי אנשי אצולה, וביניהם [[יוליוס קיסר]].

לאחר כישלונו בבחירות, ניסה קטילינה להבטיח את בחירתו בסבב הבא של שנת 62. הוא קיבץ סביבו חבורת חמושים בניסיון להטיל פחד על שאר המתמודדים לקונסולאט, תוך שימוש באיומים. הוא אף הבטיח "שמיטת חובות" (ב[[לטינית]]: tabulae novae) בניסיון לגייס תמיכה מכל שכבות החברה הרומית, שחששו לאובדן נכסיהם או ששקעו בחובות. למרות נסיונותיו להטיל אימה, גם הפעם נכשל קטילינה, ובמקומו נבחרו המועמדים [[מורנה]] ו[[סילאנוס]]{{הערה|ישראל שצמן, "'''''תולדות הרפובליקה הרומית'''''", (ירושלים: מאגנס, האונ' העברית) עמ' 424-425.}}.