משומד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרוב יותר לסטנדרט, תודה על התמונה (אחת ה"מומלצות" שלי) - אגב, הרקע שם היה נישואי תערובת ולא השתמדות, אאל"ט. התמונה יפה בכל מקרה
המקורות ההלכתיים (פסחים, סנהדרין) אינם עוסקים רק במשומד/מומר, אלא ב"רשע" או אף בסתם אדם שראינו עובר עבירה. לכן אני מאחד את הקטע לרשע (הלכה).
שורה 1:
{{בעבודה1}}
[[קובץ:Pimonenko. Victime of fanatisme.jpg|ממוזער|350px|יהודים בכפר ב[[ווהלין]] מוקיעים משומדת; ציור שמן מאת [[מיקולה פימוננקו]] (בהשראת מקרה אמיתי), 1899.]]
{{מפנה|מומר|חוטא הנכשל בקביעות בעבירה חמורה|משומד לדבר אחד}}
שורה 4 ⟵ 5:
 
==מעמדו בהלכה==
ב[[הלכה]] משמש המושג 'משומד', או בעקבות הצנזורה, 'מומר', לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם מילמי שאינו מקיים מצוות עיקריות, כמצוותשעובד [[שבתעבודה זרה]], והואאו ש[[חילול שבת|מחלל שבת בפרהסיה]].
על השאלה האם המשומד, שהמיר את דתו, הוא [[יהודי]] או אינו יהודי, נסובה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת [[רש"י]], המשומד הוא יהודי{{הערה|שם=משפט|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E8B07F9-07DB-4D7B-8C9E-34A0BD1F208E/26062/80meshumadim1.doc מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות], 21 באוקטובר 2010, [[משרד המשפטים]], המחלקה למשפט עברי}}, ולפיה נפסק ב[[שולחן ערוך]]: {{ציטוטון|ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים}}.{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|מד|ט}}}} זו הייתה גם עמדתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".{{הערה|1=משה חיים אפרים בלאך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28197&pgnum=24 הנחשב המשומד ליהודי], '''המאור''', חשון תשי"ח, עמ' 24-27.}} לעומת זאת, דעת ה[[רדב"ז]] שמעיקר הדין המשומד נחשב כ[[גוי]] לכל דבר,{{הערה|שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"}} ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה{{הערה|שם=משפט}}. לפי כל הדעות, אם המשומד [[חזרה בתשובה|ישוב בתשובה]] הוא חוזר להיות יהודי ללא צורך ב[[גיור]].{{הערה|שם=משפט}}
 
על השאלה האם המשומד, שהמיר את דתו, הוא [[יהודי]] או אינושאינו יהודי, נסובה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת [[רש"י]], המשומד הוא יהודי{{הערה|שם=משפט|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E8B07F9-07DB-4D7B-8C9E-34A0BD1F208E/26062/80meshumadim1.doc מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות], 21 באוקטובר 2010, [[משרד המשפטים]], המחלקה למשפט עברי}}, ולפיה נפסק ב[[שולחן ערוך]]: {{ציטוטון|ישראל מומר שקידש, קדושיו קדושין גמורים}}.{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|מד|ט}}}} זו הייתה גם עמדתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".{{הערה|1=משה חיים אפרים בלאך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28197&pgnum=24 הנחשב המשומד ליהודי], '''המאור''', חשון תשי"ח, עמ' 24-27.}} לעומת זאת, דעת ה[[רדב"ז]] שמעיקר הדין המשומד נחשב כ[[גוי]] לכל דבר,{{הערה|שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"}} ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה{{הערה|שם=משפט}}. לפי כל הדעות, אם המשומד [[חזרה בתשובה|ישוב בתשובה]] הוא חוזר להיות יהודי ללא צורך ב[[גיור]].{{הערה|שם=משפט}}
==סוגים בהלכה==
ב[[הלכה]] משמש המושג מומר לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם מי שאינו מקיים מצוות עיקריות, כמצוות [[שבת]], והוא מחלל שבת בפרהסיה.
 
==ראו גם==
ההלכה מבחינה בין שני סוגים: משומד לתיאבון, העובר עבירות להנאתו בלבד, לבין משומד להכעיס, העובר עבירות כדי למרוד ב[[אלוהים]]. הסוג הראשון קל בהרבה מקרים מהסוג השני.
[[רשע (הלכה)]]
 
* '''משומד לתיאבון''' דינו כישראל ברוב דבריו. [[שחיטה|שחיטתו]] כשרה כשחיטת ישראל, חייבים ל[[השבת אבידה|השיב לו את אבידתו]], חייבים לתת לו [[צדקה]]{{הערה|1={{בבלי|עבודה זרה|כו|ב}}}}, ואסור להלוותו ב[[ריבית]]{{הערה|1=[[תוספות]] עבודה זרה שם, ד"ה אני}}. אולם נקרא הוא "רשע" והוא נמנה עם [[פסולי עדות|הפסולים לעדות]]{{הערה|1={{בבלי|פסחים|קיג|ב}}; {{בבלי|סנהדרין|כז|א}}.}}, ונחלקו ה[[ראשונים]] אם חייבים לקיים בו מצוות [[פדיון שבויים]] ואם חייבים לסייעו במתן הלוואות ו[[צדקה]]{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות רוצח פ"ד ה"י-י"ב, [[אליעזר ממיץ|ספר יראים]] השלם סימן קנו.}}.
 
* '''משומד להכעיס''', או '''משומד לכל התורה''', שעובר על כל מצוות התורה, או שעובר על עבירה השקולה כנגד כל התורה כאיסור [[עבודה זרה]] או [[חילול שבת]], או שעובר עבירה להכעיס, דינו חמור יותר. מצד אחד, אף על פי שחטא ישראל הוא, ואם [[קידושין|קידש]] אשה קידושיו נחשבים לקידושין תקפים לכל דבר ועניין{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין|מד|א}}; רמב"ם הלכות אישות פ"ד הט"ו; {{בבלי|יבמות|מז|ב}}, סא, א}}, ואם מת הרי הוא [[טומאה|מטמא]] [[טומאת אוהל]]{{הערה|1=[[רמ"א]] [[יורה דעה]] סימן שעב ס"ב בשם ה[[רשב"א]] ח"א סי' קצד וסי' רמב.}}. לעומת זאת, אין חייבים להשיב את אבידתו,{{הערה|1=[[מסכת עבודה זרה]], שם.}} אינו יכול להביא [[קורבן]], אינו יכול לאכול [[קורבן פסח]], אינו יכול לעבוד ב[[בית המקדש]], ויינו הוא [[יין נסך]].{{הערה|1={{בבלי|חולין|ה|א}}; {{בבלי|פסחים|צו|א}}; {{בבלי|זבחים|כב|ב}}; {{בבלי|חולין|ד|ב}}.}} יחד עם זאת, נחלקו הראשונים אם שחיטתו כשרה,{{הערה|1=רמב"ם הלכות שחיטה פ"ד הי"ד, [[ריא"ז]], הובא ב[[שלטי הגיבורים]] תחילת מסכת חולין.}} ואם מותר להלוותו בריבית.{{הערה|1=תוספות עבודה זרה שם, [[רש"י]] הובא ב[[מרדכי בן הלל|מרדכי]] [[מסכת בבא מציעא]] סימן סה.}}
 
==לקריאה נוספת==