הצלב האמיתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים עודפים
מ ←‏בתקופה הצלבנית: תיקון טעות הקלדה
תגית: עריכה מיישום נייד
שורה 18:
מקור אחר שנעשה בו שימוש מועט על ידי היסטוריונים הוא מכתב שנשלח מירושלים ב-[[1120]] על ידי אנסילוס, [[כומר]] בכנסיית הקבר הצלבנית אל גרברט, בישוף [[פריז]]. אנסילוס הצליח לרכוש מידי אלמנת [[מלך]] ה[[גאורגים]], שהשתקעה בירושלים פיסה של הצלב הקדוש האמיתי ושלח אותה ל[[קתדרלה|קדתרלת]] [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדם]] בפריז, שבה כיהן לפני ליצא לארץ ישראל. במכתב הוא מספר כי לאחר מות הרקליוס דיכאו המוסלמים את הנוצרים{{הערה|Ansellus Cantor Sancti Sepulchri, in: Gallia Christiana, VII, Paris, 1744, instrumenta, J, Richard, 'Quelques textes sur les premiers temps de l'eglise latine a Jerusalem', cols, 45-46.}} {{ציטוט|תוכן="עד כדי כך שניסו להכחיד את שם המשיח ולמחוק את זכר הצלב והקבר. לאחר התייעצות, חילקו הנוצרים את הצלב לפיסות רבות ופיזרו אותן בין [[כנסייה|כנסיות]] המאמינים, כך שגם אם הם יצליחו לשרוף חלק אחד, יוותרו שאר החלקים ללא פגע. על כך נמצאים בעיר קונסטנטינופול, בנוסף לצלבו של הקיסר, שלושה צלבים; ב[[קפריסין]]- שניים; ב[[כרתים]] - אחד; ב[[אנטיוכיה]]- שלושה; ב[[אורפה|אדסה]]- אחד; ב[[אלכסנדריה]]- אחד; ב[[אשקלון]]- אחד; ב[[דמשק]]- אחד; בירושלים -ארבעה; לסורים - אחד; ל[[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונים]] של [[מנזר מר סבא|מר סבא]]- אחד; ל[[נזיר]]י [[עמק יהושפט]]- אחד; ולנו [[נצרות קתולית|הלטינים]] של הקבר הקדוש- אחד; לפטריארך הגיאורגי - אחד; למלך הגאורגים - אחד, שנמצא עתה- השבח לאל- בידיכם"}}
 
הצלב האמיתי מילא תפקידים אחדים בעולמם של הצלבנים. בראש ובראשונה היה לצלב מקום מרכזי בטקסים הדתיים הקשורים במחזור החגים הנוצריים. בתהלוכות שבהן השתתף הפטריארך, נשא הוא את הצלב בחוצות ירושלים. חשיבות מיוחדת הייתה לתהלוכות [[יום ראשון של הדקלים|יום ראשון של כפות התמרים]] ו[[יום שישי הטוב|יום שישי שלפני הפסחא]]. הצלב עצמו היה נושא להערצה ביום הצליבה ובחג ה[[פסחא]]. גם ב[[שבת האור|טקס האש הקדושה]] החזיק הפטריארך את הצלב האמיתי כסגולה שנס האש אכן יתחולל. חג "רוממות הצלב הקדוש" שנחוג ב-14 בספטמבר, היה בעל אופי ירושלמי מובהק. הצלבנים הזדהו עם השבת הצלב לירושיליםלירושלים בידי הרקליוס, והוסיפו לחג נופך משלהם: הם פתחו את [[שער הרחמים]] והתהלוכה עברה דרכו, לזכר החזרת הצלב דרך שער זה בידי הרקליוס ב-629.
 
נוצרים רבים, תושבי ארץ הקודש ו[[עלייה לרגל|צליינים]], באו לשטוח תפילה אצל הצלב. הערצת השרידים המקודשים ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] הייתה תופעה ששורשיה עתיקים ואיתנים, עוד בתקופה הביזנטית.{{הערה|Antoninus Martyr, De Locis Sanctis, in : Tobler and Molinier (eds.) Itinera Hierosolymitana et descriptiones Terrae Sanctae, Osnabruck 1882, I, pp. 125-126}} הצלבנים קיבלו מ[[נצרות מזרחית קתולית|הכנסייה המזרחית]] את המסורות על האתרים הקדושים בצלב בירושלים. בקבר הקדוש היו שלושה מקומות שהיה להם קשר עם הצלב: אתר הצליבה שהיה קיים עוד מהתקופה הביזנטית; [[קפלה|קפלת]] הלנה וקריפטת מציאת הצלב, שאותה כיסו הצלבנים בתקרה; וקפלה שבה נשמר הצלב על ידי הכמרים, הנמצאת ליד בית הסוהר של ישו, בחלק המזרחי של הכנסייה. שני מקומות נוספים הקשורים לצלב האמיתי היו בירושלים: [[מנזר המצלבה]] ושער הרחמים שנפתח רק פעמיים בשנה בתהלוכות דתיות.