גאורג שולטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
שולטי היה מנהל מוזיקלי של [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] משנת [[1969]] עד [[1992]], כשקיבל תואר מנהל כבוד, הראשון והיחיד בתולדות התזמורת הזאת. הוא היה מנהלה המוזיקלי של [[תזמורת פריז]] משנת [[1972]] עד [[1975]]. משנת [[1979]] עד [[1983]] היה מנצח ראשי של [[התזמורת הפילהרמונית של לונדון]].
שולטי היה נלהב לעשיית מוזיקה באולפן כמו באולם הקונצרטים. הוא פיתח שותפות ארוכה ופורייה עם המפיק האגדי [[ג'ון קלשו]] בחברת [[דקה (חברת תקליטים)|דקה]]. בין תוצרי השותפות הזאת הקלטת האולפן הראשונה המלאה מאז ומעולם של "טבעת הניבלונגים" מאת [[ריכרד וגנר|וגנר]], עם
שולטי המשיך להוסיף יצירות חדשות לרפרטואר בשלהי הקריירה שלו, ובייחוד הביע את התלהבותו מן המוזיקה של [[שוסטקוביץ']], שאותו, כך הודה, לא העריך כיאות בתקופת חייו של ה[[מלחין]]. שולטי לא פרש בעצם מעולם, ומשמעות מותו הפתאומי בשנת [[1997]] הייתה ששנים אחדות של קונצרטים מתוכננים ויוזמות הקלטה לא ייצאו לפועל. בסך הכול זכה בשלושים ואחד פרסי גראמי, יותר מכל אמן אחר בכל קטגוריה שהיא. עיריית [[שיקגו]] החליפה את שם גוש הבניינים של רחוב אדמס המזרחי, הצמוד למרכז הסימפוני, ל"כיכר סר גיאורג שולטי", לזכרו.
| |||