לא תום ולא שגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
שורה 1:
'''לא תום ולא שגב''' הוא מאמר בן ארבעה עמודים שנכתב על ידי הפרופסורים [[טוביה פרילינג]] ו[[יהודה באואר]], כביקורת על ספרו של [[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''' ([[הוצאת כתר]] 1991). המאמר הופיע בגיליון 161-160 (מאי-יוני 1993) של [[עתון 77]]. המאמר מאוזכר לעתים בספרות המשנית העוסקת בפולמוס "[[ההיסטוריונים החדשים]]" ב[[ישראל]]. (ראו כתביהם של [[אניטה שפירא]], [[משה צימרמן (קולנוען)|משה צימרמן]]{{הערה|1=[[משה צימרמן (קולנוען)|משה צימרמן]], '''אל תגעו לי בשואה - השפעת השואה על הקולנוע והחברה בישראל''', הוצאת זמורה ביתן, תל אביב 2002, עמ' 22-27 (ההקדמה).}}, [[אפרים קארש]] ו[[יואב גלבר]]).
 
== רקע למאמר ==
ספרו של תום שגב עוסק ב[[השואה|שואה]], תוך בחינה ביקורתית של יחסם של ישראלים כלפיה הן במהלכה והן בעשרות השנים שלאחריה. המאמר, לעומת זאת, בוחן אך ורק את הדרך בה טיפל שגב בפרשת [[יואל ברנד]], הידועה גם כפרשת "[[סחורה תמורת דם]]": ניסיון להצלת [[יהודי הונגריה]], בשלבים האחרונים של [[מלחמת העולם השנייה]]. במשתמע, ביקרו פרילינג ובאואר את הספר במלואו, ואף את עמדתם הכללית של חברי הקבוצה המכונה "[[ההיסטוריונים החדשים]]". המאמר נכתב בהמשך למאמר קודם, בן כחמישים עמודים, של פרילינג שעסק בספרו של שגב{{הערה|1=טוביה פרילינג, 1992, "המיליון השביעי כמצעד האיוולת והרשעות של התנועה הציונית", עיונים בתקומת ישראל, כרך 2, עמ' 367-317.}}.
 
== תיאור המאמר ==
שורה 8:
{{ציטוט|תוכן="מפתח אחד מוצע לקורא המבקש להבין את הצלחת המפעל הציוני: הצלחות - יד המקרה, כשלונות - אווילות ו/או זדון. שני מניפולטורים - בן-גוריון ובגין, והרבה 'אנשים קטנים', והרבה הרבה 'פוליטיקה' של הגיבורים"|מקור=פרילינג ובאואר, '''לא תום ולא שגב''', עתון 77, גיליון 161-160, עמ' 24}}
 
פרילינג ובאואר מציגים מספר "שיטות" ששגב (לשיטתם- הם) עושה בהן שימוש:
 
* '''שימוש באמצעים ספרותיים''': "הוא מצרף אלה לאלה נתונים וסיפורים אישיים ורוקם מהם, עבור קורא שאינו מתמצא ברזי הפרשות המתוארות, פשר ומשמעות" (שם, עמ' 24)