סוונטה פבו – הבדלי גרסאות

בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החל פבו לעבוד על [[דוקטורט]] בתחום ה[[ביולוגיה מולקולרית|ביולוגיה המולקולרית]], ביישום של [[נגיף|וירוסים]] לחקר [[מערכת החיסון]], באוניברסיטת אופסלה. באותו זמן הוא גם החל לחשוב ברצינות על האפשרות לשלב את שני תחומי העניין שלו, ולנסות למצות ולמפות [[דנ"א]] ממומיות. מיצוי כזה נחשב על ידי מרבית המומחים דאז לבלתי-אפשרי, והדעה המקובלת הייתה שהדנ"א ב[[תא]]ים מתפרק רובו ככולו זמן קצר לאחר המוות. בעזרת אחד ממוריו הקודמים לאגיפטולוגיה הצליח פבו להשיג דגימות מתוך מומיות מצריות שנשמרו במוזיאון ב[[ברלין המזרחית]], ועבד עליהן בלילות בלי לספר על-כך למנחי הדוקטורט שלו. ב-[[1984]] הוא פרסם בכתב-עת מדעי נידח ב[[מזרח-גרמניה]] כי הצליח לאתר עקבות דנ"א בתאים של ילד חנוט שמת לפני כ-2,400 שנה. פבו הציע במאמר זה שחקר הדנ"א במומיות עשוי לאפשר התחקות אחר קשרי המשפחה בשושלות ה[[פרעה|פרעוניות]], למשל זיהוי אמו של [[תות ענח' אמון]] (מחקר כזה אכן מתבצע בימינו). המאמר הופיע בשפה הגרמנית, ולא זכה בתחילה לתשומת-לב כלשהי{{הערה|שם=קולברט2011}}.