שיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חוק שיקום נכי הנפש בקהילה: קישורים פנימיים |
|||
שורה 33:
==היסטוריה==
בתחום המדיניות בבריאות הנפש בעולם ובארץ חלו מספר שינויים משמעותיים לאורך השנים:{{הערה|שם=two}}
* '''[[אל-מיסוד|תנועת אַל-מִיסּוּד]]''' (Deinstitutionalization) – התפתחותם של תנועות ל[[זכויות אדם]], גורמים כלכליים וחוקיים בשילוב עם פיתוחן של [[תרופות אנטי-פסיכוטיות]] שקיצרו את הצורך ב[[אשפוז]] ממושך, הביאו ליסוד של תנועות האל-מיסוד ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]]. בתקופה זו היו תרופות ו[[פסיכותרפיה]] שתי הגישות הטיפוליות העיקריות, וניתנה תשומת לב מעטה לתמיכה וסיוע בתפקוד יומיומי ובאינטראקציה חברתית. לעתים קרובות [[התערבות טיפולית]] הייתה בעלת השפעה קטנה על [[חיי היומיום]], ה[[סוציאליזציה]] והאפשרויות התעסוקתיות. לעתים היו מחסומים כגון [[סטיגמה|סטיגמות]] ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]] שהקשו על קבלה חברתית של פגועי הנפש. אך מאז שנות ה-60 (ב[[ישראל]] – מאז סוף שנות ה-70) קיימת בארצות הברית ובעולם מגמה ברורה להעביר את הטיפול עבור האנשים הסובלים ממצבים נפשיים חמורים ומתמשכים אל הקהילה.
: מודל האל-מיסוד מדגיש את התפקוד וההתמודדות במסגרת הקהילה הטבעית, והוא כולל בדיקה מחודשת של תפקיד ה[[משפחה]] בתהליכי שיקום והחלמה ומקומה כשותפה פעילה בתהליכים אלו, תוך התייחסות לצרכים השונים המתעוררים במשפחות בעקבות התמודדות עם מחלת נפש של אחד מבניהן. תוצאות המדיניות החדשה התבטאו בין היתר במגמה מתמשכת של סגירת [[בית חולים פסיכיאטרי|מוסדות פסיכיאטריים]], ניסיון לקיצור זמן ה[[אשפוז]] ופיתוח שירותים טיפולים ושיקומים חדשים ומשולבים בקהילה. השינוי במדיניות הביא לתמורות רבות שגרמו להסתכלות והבנה חדשה על האנשים המתמודדים ויכולתם לבנות חיים משמעותיים בקהילותיהם. תנועת האל-מיסוד בעולם הביאה לצמצום במספר מיטות אשפוז וימי אשפוז, ואף יצרה תהליכי חשיבה אחרים המתבטאים בשינוי היחס כלפי האדם המתמודד ומשפחתו. נהוג כיום במערכות בריאות הנפש בעולם לבנות עזרה מקצועית בהתמקדות על האדם וצרכיו.
שורה 41:
: המודל החברתי בשונה מהמודל הרפואי, שם את הדגש על החלקים הבריאים, המתפקדים ועל איכות חייו של האדם בסביבות חיים טבעיות. כיום, התפיסות המקצועיות מניחות שיש לאדם יכולת לקבוע את רצונותיו ומטרותיו כך שיוכל לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. בעקבות התפתחויות אלו, בארצות התומכות במדיניות בריאות נפש קהילתית התחזקו מגמות טיפוליות השונות מהמודל הרפואי המקובל בפסיכיאטריה, ותוכניות שיקום קהילתיות רבות יישמו בהצלחה את המודלים החלופיים.
* '''תנועות צרכנים (משפחות ומתמודדים)''' – התנועה הצרכנית הוקמה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] על ידי קבוצת חולים ובני משפחותיהם, במטרה להעצים עצמם ולהילחם כנגד חוסר הצדק שננקט כלפיהם לטענתם. תנועות אלו גרמו לקובעי המדיניות ולאנשי המקצוע לשנות את דרך החשיבה ולגרום להתחשבות והקשבה לנושאים שהעלו החולים שנמצאים עבורם בסדר עדיפות גבוה. הייתה זו מהפכה בתחום שנחשב לסמכותי, כופה ופטרנליסטי. כיום קיימים סוגים שונים של ארגוני צרכנים, המבוססים ברובם על עקרונות של עזרה הדדית וסינגור.
* '''תנועה לחקיקה חדשה''' – במהלך השנים חלו שינויים והתפתחויות רבות בתחום ה[[חקיקה]], אשר איפשרו להתייחס לאנשים המתמודדים כבעלי זכויות ובאופן שוויוני יותר. בשנים האחרונות גוברת ההכרה החברתית בזכותם של אנשים עם נכות נפשית להשתלב במידה המרבית בחיי הקהילה. שינוי תפיסה זה תרם בין השאר לחקיקת חוקים כגון '''חוק שיקום נכי נפש בקהילה תש"ס-2000''' בישראל.
| |||