פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הגהה, עריכה
'''קבורת הלב בנפרד מן הגוף''' היא [[מנהג]], שנהגו בו נהגו לגביבאשר אנשיםלאנשים מפורסמים (לרוב מלכים) [[מוות|שהלכו לעולמם]], הקשור, כפי הנראה, לפולחן שרידי ה[[קדוש נוצרי|קדושים]] ב[[הנצרות הקתולית|כנסייה הקתולית]] ב[[ימי הביניים]]. בתקופה זו (ובימי הקדם) ייחסו ל[[לב האדם|לב]] תכונות כמרכז הרגש, והאומץ. ביטויים כגון "אמיץ לב" או "רחום לב" נותרו מאז. [[קבורה|קבורת]] הלב בנפרד מהגוף באה לפזר מבחינה סמלית את התכונות החיוביות המיוחסות לקבורתו של אדם חיובי, ולהעביר חלק מהן למקום נוסף, במקום שתהיינה מרוכזות במקום אחד. כאשרבאופן זה התכונות החיוביות - אומץ, יושר, רחמים, נדיבותונדיבות, מצויות הן בקברו של הגוף, והן במקום בו טמון הלב.
 
סוג נוסף של קבורת הלב בנפרד מן הגוף הינוהוא עקב נסיבות מורבידיות שונות, כגון מקרהו של [[לואי ה-17]] שיידון להלן, בו הושלך הילד אל קבר עניים משותף וללא שם, אך לבו נלקח על ידי רופא מלוכני, ונשמר במשך מאתיים שניםשנה.
 
[[תרומת אברים|תורמי אברים]] נקברים בנפרד מלבם, המושתל ב[[בית החזה|חזה]]ו של אדם אחר, מקבל התרומה, ולרוב נקבר עמו עם מותו, אשר יכול להיות אף שנים רבות לאחר מכן. אך זו תוצאת לוואי של הצלת חיי אותו אדם, ולא קבורה מכוונת בנפרד.