מרווח (מוזיקה) – הבדלי גרסאות

{{עוגן|פרימה}}'''פרימה''' היא המרווח הראשון (מאיטלקית: prima, ראשונה), שהוא מרווח בין תו לאותו התו כלומר מרווח של אפס [[צליל]]ים. פרימה נחשבת ל'''מרווח זך'''. באופן מעשי אין היא מהווה מרווח, משום שאיננה מכילה אפילו את היחידה הקטנה ביותר - חצי טון. כאשר מדובר במהלכים הרמוניים, יש משמעות גם למרווח הפרימה, גם אם אינו נשמע לאוזן. מצב זה נקרא אנהרמוניה או [[אוניסון]]. פרימה נוספת היא פרימה '''מוגדלת''' שמרווחה הוא חצי טון, כמו בין דו לדו [[דיאז]] או כמו בין רה לרה דיאז. זהו [[מרווח דיסוננט]]. המרווח המשלים (או ה"הופכי") של פרימה הוא ה[[אוקטבה]], שגם היא [[מרווח זך]].

{{עוגן|סקונדה}}'''[[סקונדה]]''' זהו המרווח השני (מלטיניתמאיטלקית: secunda, שנייה), הנחשבת לדיסוננס. המרווח סקונדה הוא מרווח בן שני צלילים סמוכים בסולם, כמו בין [[דו]] ל[[רה]]. הסקונדה מתחלקת לשני סוגים: סקונדה קטנה, שהיא מרווח של חצי טון בין צליל לצליל כמו בין דו לרה במול, וסקונדה גדולה, שהיא מרווח של טון שלם כמו בין דו לרה. הסקונדה, כשצליליה מופיעים בו-זמנית צורמת ואינה נעימה לאוזן, בייחוד הסקונדה הקטנה. מרווח של סקונדה מתאפיין בחוסר יציבות ומבקש להיפתר - כלפי מעלה או כלפי מטה. המרווח המשלים את הסקונדה הוא הספטימה, הנושאת אותן תכונות בדיוק. יש עוד שני סוגים של סקונדה: סקונדה מוקטנת, שמרווחה הוא אפס טון, כמו בין סי לדו במול. סקונדה מוגדלת, שמרווחה הוא טון וחצי, כמו בין דו לרה דיאז. המרווח המשלים (או ה"הופכי") של סקונדה הוא הספטימה, שגם היא מרווח דיסוננטי.

'''[[טרצה]]''' זהו המרווח השלישי. (מאיטלקית: terzza, שלישית), המרווח טרצה הוא מרווח בן 3 צלילים, כמו בין דו ל[[מי]]. טרצה נחשבת ל'''מרווח קונסוננס בלתי מושלם'''. הטרצה מתחלקת גם היא ל: קטנה - טון וחצי - וגדולה - שני טונים. בסולם דו מז'ור תופיע טרצה גדולה בין דו למי, בין פה ללה ובין סול לסי. בין רה לפה, בין מי לסול ובין לה לדו ישנה טרצה קטנה. מרווח הטרצה מצליל היסוד של הסולם או של האקורד מגדיר אותו בהתאם לגודל הטרצה; מז'ורי - בעל טרצה גדולה, או מינורי - בעל טרצה קטנה.

'''[[קוורטה]]''' זהו המרווח הרביעי. (מאיטלקית: quarta, רביעית), המרווח קוורטה הוא מרווח בן 4 צלילים, כמו בין דו ל[[פה (תו)|פה]]. קוורטה נחשבת ל'''מרווח זך''' כשאינה מופיעה מול הבס, בערך עד המוזיקה של סוף המאה ה-18. קוורטה מוגדלת היא [[טריטון (מוזיקה)|טריטון]] (מרווח בןמיוונית: 3 טונים), שנחשב למרווח דיסוננטי. בעבר נודע כמרווח "שטני" שאין לנגנו.

'''[[קווינטה]]''' זהו המרווח החמישי. (מאיטלקית: quinta, חמישית), המרווח קווינטה הוא מרווח בן 5 צלילים, כמו בין דו ל[[סול (תו מוזיקלי)|סול]]. קווינטה נחשבת ל'''מרווח זך''' הקווינטה היא בת שלושה וחצי טונים ויכולה להיות מוגדלת (4 טונים) או מוקטנת (טריטון). הקווינטה מופיעה בסולם דו מז'ור בין דו לסול, בין רה ללה, בין מי לסי ובין פה לדו.

'''[[סקסטה]]''' זהו המרווח השישי. (מאיטלקית: sexta, שישית), המרווח סקסטה הוא מרווח בן 6 צלילים, כמו בין דו ל[[לה (תו)|לה]]. סקסטה נחשבת ל'''מרווח קונסוננס בלתי מושלם'''. סקסטה קטנה היא בת ארבעה טונים וסקסטה גדולה בת ארבעה וחצי טונים. בסולם דו מז'ור מופיעה סקסטה קטנה בין מי לדו וסקסטה גדולה בין דו ללה ובין רה לסי.

'''[[ספטימה]]''' (מלטיניתמאיטלקית: SeptSeptima, שביעישביעית), הוא המרווח השביעי. המרווח ספטימה הוא מרווח בן 7 צלילים, כמו בין דו ל[[סי]]. ספטימה נחשבת ל'''מרווח דיסוננט'''. ספטימה קטנה היא בת חמישה טונים וספטימה גדולה בת חמישה טונים וחצי. בסולם דו מז'ור נמצאת הספטימה הקטנה בין מי לרה ואילו הגדולה בין דו לסי. קיימים עוד שני סוגי ספטימה:ספטימה '''מוגדלת''', שמרווחה הוא של ששה טון, כמו בין דו לסי [[דיאז]] וספטימה '''מוקטנת''', שמרווחה הוא של ארבעה וחצי טון, כמו בין סול לפה [[במול]]. המרווח המשלים (או ה"הופכי") של ספטימה הוא הסקונדה, שגם היא [[מרווח דיסוננט]].

'''[[אוקטבה]]''' זהו המרווח השמיני. (מאיטלקית: octava, שמינית), מרווח אוקטבה הוא מרווח בן 8 צלילים, כמו בין דו לדו שמעליו. אוקטבה נחשבת ל'''מרווח זך'''. היא בת שישה טונים, מביאה את הסולם מחדש אל צליל הטוניקה שלו, אם גבוה או נמוך יותר.

{{עוגן|נונה}}'''נונה''' הינה המרווח התשיעי (מאיטלקית: nona, תשיעית), היוצר את המרווח בין הדרגה הראשונה לתשיעית במודוסים, או בין השנייה לעשירית וכו׳. המרווח מופיע בשתי צורות. האחת - נונה קטנה, שיוצרת מרווח של ששה וחצי טונים (אוקטבה + סקונדה קטנה, או אוקטבה + חצי טון). והשנייה - נונה גדולה, היוצרת מרווח של שבעה טונים (אוקטבה + סקונדה גדולה, או אוקטבה + טון שלם). הנונה נחשבת ל'''מרווח דיסוננטי'''.