טובאנית – הבדלי גרסאות

'''טובאנית''' ('''тыва дыл''' [טיבה דיל], ידועה גם כ'''טוביאנית''', '''טיבאן''' או '''טובין''') היא אחת מהה[[שפות טורקיות|שפות הטורקיות]]. כ-200,000 איש מנתיני הרפובליקה של [[טובה (רפובליקה)|טובה]] שבדרום־מרכז [[סיביר]] דוברים שפה זו. מליםמילים רבות בשפה זו שאולות מה[[מונגולית]] ומעט מליםמילים מ[[רוסית]].

את השיטה המקורית לכתיבת טובאנית תכנן בשנות ה-30 של [[המאה ה-20]] נזיר [[בודהיזם|בודהיסטי]] בשם לופסאן-צ'ימיט שנעלם לאחר מכן בתקופת טיהורי [[סטלין]]. על-פי שיטתו נכתבה השפה ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]] בתוספת אותיות מיוחדות המציינות את הצלילים הייחודיים בה. כמה ספרים הודפסו בשיטת כתב זו, כולל מדריכים שנועדו ללמד מבוגרים קרוא וכתוב. האלפבית של לופסאן-צ'ימיט הוחלף מאוחר יותר בכתב מבוסס ה[[אלפבית קירילי|אלפבית הקירילי]] הנמצא בשימוש כיום, כשהכתיבואילו הכתיב המקורי נמחק מספרי ההיסטוריה. בעידן שלאחר [[ברית המועצות]] החלו מלומדים טובאנים ואחרים להתענײן מחדש בהיסטוריית האותיות הטובאניות ובהוצאת האמת לאור.

האלפבית הטובאני הנוכחי הוא גרסה מתוקנת של הכתב הקירילי בתוספת שלוש אותיות נוספות: האות ң (בכתיב לטיני "ng" או ב[[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]] מסומן [ŋ]), האות Өө (כתב לטיני "ö", {{כ}}IPA: {{כ}}[ø]), האות Үү (כתב לטיני "ü", {{כ}}IPA: {{כ}}[y]). סדר האותיות זהה לסדר בקירילית כש־Ң מצויה אחרי הקירילית Н,{{כ}} Ө אחרי О, ו-Ү אחרי У. לאות ң אין אות ראשית כיוןכיוון שאינה מופיעה בראש מילה.

בטובה קיימת מסורת עשירה של סיפורים ואגדות עם בשפה הטובאנית שהועברו מפה לאוזן, והכוללים [[סוגה|סוגות]] רבות. החל מחידות קצרות מאוד ופתגמים, ביטויים קשי הגיההגייה, סיפורי קסמים, אגדות גיבורים, סיפורי אימה וכלה באפוסים ארוכים שנדרשות שעות רבות לדקלמם. כמה דוגמאות וחלקים מתוך סוגת האפוס כדוגמת "בוֹקטוּ-קיריש, בורה-שילאי" הודפסו. צורת אומנותאמנות זו מצויה בסכנה שכן מספרי הסיפורים המסורתײם שײכים לדור ההולך ומזדקן ואין צעירים המוכנים להחליפם.