גליקל מהמלין – הבדלי גרסאות

 

בהתייחסותה להצלחת בעלה באחת מעסקאותיו, גליקל מציינת שיצאה שמועה מוגזמת על גודלו של הרווח: "כמנהגם של יהודים, כשמישהו מרוויח ק' ר"ט (100 רייכסטאלר, מטבע גרמני), הם עושים מזה אלפים".{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שלישי, עמ' 215.}}

היא מספרת על היעלמותם של שני יהודים בהמבורג, ב-1684 ו-1687, שעסקו בחלפנות כספים. חשד הקהילה היהודית נפל על בנו של בעל הפונדק הראשי בעיר, ממשפחה ידועה בהמבורג. חקירת החשוד והחיפוש בביתו התנהלו תחת חשש כבד של הקהילה מתגובת הציבור הלא-יהודי, במקרה שלא יימצאו הוכחות. השמועה התפשטה בעיר ומשכה אל בית החשוד פועלים ואספסוף שאיים לפרוע ביהודים במקרה שלא תימצא בו הגופה. לאחר מציאת גופת הנעדר השני בבית, שב האספסוף על עקבותיו ללא מהומות. לאחר מכן התוודה בנו של בעל הפונדק שרצח גם את הנעדר הראשון, עוד כשהתגורר בבית אביו. הרוצח נידון למוות "בשבירה בגלגל ובקביעת גופו על כלונס, כבול בחישוקי ברזל". באותו יום קמה מהומה בעיר על גזר הדין והיהודים עמדו בסכנה עם התעוררותה של שנאת יהודים, אולם בסופו של דבר הכל עבר בשלום.{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר חמישי, עמ' 445-425.}}

בסיפורה על חתונת בנה זנוויל, היא מציינת שנערכה "בכל הכבוד וההדר עד כמה שאנו היהודים יכולים", ככל הנראה בשל הצורך שלא להתבלט לעיני השכנים.{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר חמישי, עמ' 457-456, הערה 493.}}