סוון קנוטסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+ קישור
שורה 48:
[[סנורי סטורלוסון]] כותב ש"המלך סוון חוקק חוקים חדשים בנושאים רבים. חוקים אלו היו בדגם של החוק הדני, אך כמה מהם היו מחמירים יותר. לאף אחד לא הותר לעזוב את הארץ ללא רשותו של המלך. מי שעשה כן, רכושו הפך להיות רכוש המלך. אדם שביצע מעשה רצח איבד את הזכות להיות בעל קרקע או בעל רכוש. במקרה של אדם שהוצא מחוץ לחוק וזכה בירושה, הירושה עברה לבעלותו של המלך. ב[[חג המולד]] היה על כל איכר לתת למלך כמות מסוימת (בין 15 ל-20 ליטרים) של [[לתת]], ירך של [[בקר הבית|שור]] בן שלוש שנים ודלי מלא ב[[חמאה]]. מנחות אלו נקראו 'מס קרקעות' (vinjartodde)".
 
על פי הכתוב ב"[[מחזור העולם]]", ב-[[1033]] התנהל קרב סקונסונד במחוז ריפילקה. טריגבי המתחזה הגיע לשם מאנגליה בראש צבא. הוא טען שהוא בנו של [[אולף הראשון, מלך נורווגיה]] ולפיכך טען לזכותו לכתר בזכות עצמו. כאשר הגיעו הידיעות על הפלישה של טריגבי לסוון ולאלגיפו, הם זימנו את בעלי הקרקעות במחוזות הלוגלנד וטרונדהיים להצטרף לצבא המלכותי כדי לבלום את טריגבי. סוון קנוטסון וצבאו, שכלל ככל הנראה את יחידות העילית של הצבא הדני, עמד מול הפולשים. סוון וכוחותיו עשו את דרכם דרומה למחוז אגדר, בהאמינם שטריגבי ינסה לחמוק דרך מצר [[סקאגרק|סקגרק]] כדי להצטרף לתומכיו בוויקן. בכל אופן, טריגבי נחת במקום זאת בהורדלנד ואז הפליג לרוגלנד כדי לתקוף את הצי של סוון. שני הציים נפגשו ליד חופי האי בוקן. בקרב שהתפתח ניצח סוון וטריגבי נהרג. דיווח על כך השתמר במקור הקרוי "הקלף העבש" (Morkinskinna) ובו נאמר כי טריגבי נהרג על ידי איכר לאחר הקרב.
 
מאוחר יותר באותו חורף נפגשו אינר תמברסקלפיר וקלב ארנסון והחליטו לצאת ל[[רוס של קייב]] ולהביא משם את בנו של אולף האראלדסון, [[מגנוס הראשון|מגנוס]]. כאשר הגיע מגנוס לנורווגיה, הוא זכה לתמיכה עממית שיצאה נגד הדנים. סוון נאלץ להימלט לדנמרק, שם הוא מת זמן קצר לאחר מכן. עקב כך נאלץ מלך דנמרק לוותר על תביעתו לכתר הנורווגי.