ויר גורדון צ'יילד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
צ'יילד נולד בשנת [[1892]] ב[[סידני]], והגיע ל[[בריטניה]] כדי ללמוד ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] (ב[[קולג' המלכה]]). ספרו "שחר הציבילזציה האירופאית" ([[1925]]) זיכה אותו בהכרה מיידית, והוא המשיך בפרסום [[ספר]]ים נוספים בנושא התאוריה הארכאולוגית. בספרו הראשון פרש את דעותיו אודות קשרי אירופה ו[[המזרח הקרוב]].
 
כמו כן, הוא חקר את הקשר בין ארכאולוגיה ו[[שפות הודו אירופיות|שפות הודו־אירופאיות]], נושא שפיתח בספרו "ה[[ארים]]: חקר מקורות הודו־אירופיים" ([[1926]]). צ'יילד הציג תאוריה יותר מפותחת בנדון הפלישה הארית ל[[אירופה]], שהוצגה לראשונה על ידי [[מקס מולר]]. צ'יילד זיהה את [[דרום]] [[רוסיה]] כמולדת ה[[פרוטו-הודו-אירופאים|פרוטו־הודו־אירופאים]]. בסיס רעיונותיו תרמו לפיתוח התאוריה אודות הפלישה ה[[קורגנים|קורגנית]] של [[גימבוטס]]. דעותיו של צ'יילד ותפישתו את הארים הושפעו מה[[אידאולוגיה]] ה[[גזענות|גזענית]] של זמנו, אך זאת לא דמתה לתפישה הנאצית של מאפייני העליונות האריים, אותם צ'יילד תקף לאורך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. צ'יילד היה [[איש אשכולות]], עד לשנת [[1927]] הפך ל[[בלשן]] מומחה ומונה למשרת פרופסור לארכאולוגיה ב[[אדינבורו]], משרה שהחזיק עד לשנת [[1946]].
 
חפירותיו ב[[סקארה ברי]] החלו בשנת [[1928]], כאשר הוא זומן להשגיח על העבודה שהחלה כתוצאה מנזקי סערה שחשפן מספר מבנים עתיקים, בנוסף לאלו שנחשפו בשנים קודמות, בנסיבות דומות. עבור צ'יילד הייתה זאת חוויה יוצאת דופן, הואיל והוא לא היה חופר גדול; מרבית כישוריו שכנו בפירוש ממצאים של חוקרים אחרים. באותה השנה פרסם צ'יילד אחד מספריו "המזרח העתיק ביותר", שעסק בהתפתחות ה[[ציוויליזציה]] במזרח הקרוב.