מבצע קלשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דוד שי העביר את הדף מבצע קילשון לשם מבצע קלשון תוך דריסת הפניה: לפי שיחה:קלשון
טיפול בהערות מסוג שם
שורה 1:
'''מבצע קלשון''' הוא מבצע שהוציאו לפועל כוחות [[יהדות|יהודיים]] מ[[חטיבת עציוני]] של [[ההגנה]] ומה[[אצ"ל]] ב-[[14 במאי]] [[1948]]. לפי [[פקודת מבצע|פקודת המבצע]], מטרתו הייתה "לשמור על השטח היהודי של ירושלים ... בפני חדירת כוחות ובמיוחד כוחות ממוכנים ומשוריינים של צבאות ארצות ערב הסדירים".{{הערה|שם=מוריס|בני מוריס, '''1948 המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה''', עמוד 185}}. בפרט, מטרת המבצע הייתה להשתלט על השטחים שהיו בשליטת הבריטים ושאותם עמדו לעזוב עם סיום [[המנדט הבריטי]].
==תאור המבצע==
 
המבצע כונה 'קלשון' על שום שתוכנן עם שלוש זרועות. במבצע תוכננה השתלטות על שלושה אזורים - בצפון - כיבוש [[שייח' ג'ראח]] ה[[פלסטינים|ערבית]], [[המושבה האמריקאית בירושלים|המושבה האמריקאית]], ו[[בית הספר לשוטרים (ירושלים)|בית הספר לשוטרים]]. במרכז העיר - השתלטות על מתחם [[בווינגראד]], [[המתחם הצרפתי בירושלים|מנזר נוטרדם]], [[ימק"א ירושלים|בנייני ימק"א]] ו[[מלון המלך דוד]], ובדרום - השכונות [[טלביה]], [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[המושבה היוונית]], [[אבו תור]], [[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[תלפיות]], תחנת הרכבת ו[[בניין המדפיס הממשלתי]].{{הערה|שם, עמוד 185=מוריס}}.
 
בחצות יום שישי, 14 במאי, ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] הכריזו על סיומו של [[משטר צבאי|המשטר הצבאי]] והאזרחי בירושלים. בבוקר הם פינו את העיר בשתי שיירות, אחת פנתה לצפון לכיוון [[חיפה]] והשנייה לדרום לכיוון [[בית לחם]]. הבריטים מסרו לכוחות היהודים את לוח הזמנים של הפינוי הבריטי מראש ויכלו להוציא את המבצע לפועל מיד לאחר מכן.
 
מתחם ה[[בווינגראד]] (מתחם השלטון הבריטי ששכן ב[[מגרש הרוסים]]) נכבש ללא קרב בעקבות התיאום המוקדם של ההגנה עם הבריטים. תיאום זה כלל שיחת טלפון מהמפקד הצבאי של העיר שהודיע לקצין הקשר של [[ההגנה]], על פינוי חייליו, ובירך אותו..{{הערה|שם=מוריס}}
הקרב העיקרי בגזרת מרכז העיר התחולל בסביבות מנזר נוטרדם. בחלק הדרומי בוצעה ההשתלטות על השכונות השונות כמתוכנן ו[[גדוד מוריה]] של חטיבת עציוני הגיע עד שכונת דיר [[אבו תור]], שנותרה חצויה. הקשר עם שכונת [[ימין משה]], שהייתה מנותקת, התחדש.
 
במהלך כיבוש האתרים התרחשו מעשי ביזה רבים ונכסים ערביים הושחתו בידי לוחמים ואזרחים יהודים. [[ולטר איתן]] ביקר בבית שנבזז בשכונת [[בקעה (שכונה)|בקעה]], והעיד כי "כל חדר וחדר בבית הושחת כליל...זו לא הייתה רק שאלה של גניבה פשוטה אלא של הרס מכוון וחסר פשר...".{{הערה|שם=מוריס}}.
 
השכונות בדרום העיר ובמרכזה עברו לאחר [[מלחמת העצמאות]] לרשות ישראל.