כמאל א-דין חוסיין – הבדלי גרסאות

כמאל אל-דין חוסיין ערך מספר מסעות חלוציים בדרום-מערב מצרים. הוא היה ‏הראשון שהגיע לעומק מדבר לוב (כך נקרא באותה תקופה חלקו המזרחי של ‏‏[[מדבר סהרה]]) בכלי רכב ממונעים,{{הערה|מעט לפני כן, ב-1923, חצה ‏המצרי ‏‏[[אחמד ‏חסנין]] את מדבר לוב מצפון לדרום, מחוף הים התיכון עד לב ‏‏[[סודאן]] ‏בשיירת גמלים}} בהם ‏‏[[זחל"ם|זחל"מי]] קֶגרֶס תוצרת [[סיטרואן]] ‏‏{{צר‏|‏Citröen ‎Kegresse‏}}‏ ‏{{אנ|‏Kégresse track‏}} ומכוניות [[פורד מודל ‏T‏]] בעלות [[הנעה קדמית]]. ‏מסעו הראשון יצא לדרך בסוף 1923, והשתתפו ‏בו ג'ון בּוֹל ‏Ball)‎‏), מנהל מחלקת סקר ומיפוי המדבר המצרית, ומושל ‏‏[[סיני|סינַי]] [[קלוד ג'רוויס]], שהיה עד 1922 מושל נאות המדבר שממערב ‏ל[[נילוס]]. המסע עבר בנאות המדבר המערביות של מצרים ומ[[נווה המדבר ‏דאח'לה]] פנה מערבה בניסיון למצוא דרך לחציית המדבר לעבר [[אל-כופרה]]. ‏לדבריו של כמאל אל-דין, שנודע כחובב ציד, היתה מטרת מסעו סקר של מיני ‏ה[[אנטילופות]] במרחבי ה[[חולית (דיונה)|חוֹליות]] באזור. לנגד עיניו עמד ‏חיבורו של הנוסע הגרמני רוֹהלפֿס {{אנ|‏Friedrich Gerhard Rohlfs‏}} על ‏תלאותיו ועל ממצאיו במסעו במדבר לוב כחצי יובל שנים לפני כן. כמו כן שאף ‏להגיע לנאת המדבר האגדית [[זרזורה]]. מסעו של כמאל אל-דין מומן על ידיו ‏וגובה בעניינה של ממשלת מצרים בסקר ובמיפוי אזורי המדבר המערבי שלה ‏על מקורות המים בהם ועל תושביהם (גבולות מצרים ולוב נקבעו בהסכם רק ‏בשנת 1934). מסע זה הסתיים במרס 1924 בנאת המדבר ח'ארגה ממנה ‏חזרו אנשי המשלחת ברכבת לקהיר.‏[[קובץ:‏‎GilfKebirSouth.jpg‎‏|ממוזער|250px|נופי רמת כמאל אל-דין; דרום גילף כביר]]‏‏‎‏‏‏[[קובץ:‏‎KamalDinMemorial.jpg‎‏|ממוזער|250px|שרידי מצבת הזיכרון ‏לכמאל אל-דין חוסיין מ-1933]]‏בחודשים ינואר‎–‎מרס 1925 שוב נסע כמאל אל-דין חוסיין לדרום מדבר לוב ‏בואכה [[סודאן]]. מסע זה הרחיק לכת בהרבה מקודמו והתאפשר הודות לגילוי ‏מקורות המים של נאות אַרקַנוּ {{אנ|‏Jabal Arkanu‏}} ו[[עווינאת ‏‏(הר)|עווינאת]] על ידי [[אחמד חסנין]] במסעו ב-1923. המסע יצא מנאת ‏ח'ארגה בנתיב השיירות ההיסטורי 'דַרבּ אל-ארבעין'‏‎ ‎‏(שהוליך מ[[אסיוט]] ‏בעמק ה[[נילוס]] ל[[דארפור]] בסודאן). מהַר עווינאת המשיך כמאל אל-דין ‏לרמות אֶנֶדִי {{אנ|‏Ennedi Plateau‏}} ‏שבצפון דארפור. בינואר-פברואר ‏‏1926 ערך כמאל אל דין מסע נוסף לעווינאת. הפעם יצא מ[[דאח'לה]] ופנה ‏דרומה-מערבה בנתיב שונה מזה שבו עבר במסעו הקודם. דרכו הוליכה לאורך ‏הגוש הרמתי הגדול שממדיו החלו להתברר במסע זה וכאמל אל-דין העניק לו ‏את שמו – [[גילף כביר|גִילְף כְּבּיר]] {{הערה|'גילף' יבוטא בהתאם להגייה ‏בערבית-מצרית כ[[עיצור]] וילוֹני סוֹתם (סימן פונטי של [[אלפבית פונטי ‏בינלאומי|‏IPA‏]] [‏g‏])}} – המחסום הגדול. בגילף כביר מצא כמאל אל-דין אתרי ‏‏[[אמנות סלע]] פרהיסטוריים לרוב. את מסעותיו אלה סיכם במאמרים בכתבי ‏עת שונים, ובהם ‏''Bulletin del'Institut d'Égypte''‏, ''‏The Geographycal ‎Journal‏'' של החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית ו-‏ ''La Revue ‎scientifique'' הצרפתי.