תנועת המוסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עניין האמונה לא ברור. בפירוש מדובר על פעולות מוזרותץ
שורה 40:
==ההתנגדות לתנועת המוסר==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד ה[[גמרא]], נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. על הכרוז הקורא למלחמה גלויה בתנועה חתמו רבנים מהשורה הראשונה בליטא וסביבותיה: רבי [[צבי הירש רבינוביץ]], רבה של [[קובנה]]; רבי [[משה דנישבסקי]], רבה של [[סלובודקה]]; רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] מ[[פוניבז']]; רבי [[יהודה ליפשיץ]] ממארץ'; רבי [[חיים סגל]] מ[[יאנובה]]; רבי [[אבא יעקב הכהן בורוכוב]] מווקשנה; רבי [[אברהם אהרן בורשטיין]] מ[[טבריג]], אז ב[[ריטובה]]; רבי [[משה שמואל שפירא (רב ליטאיבוברויסק)|משה שמואל שפירא]] מ[[קורשן]] ורבי [[צבי יעקב אופנהיים]] מ[[קלם (עיירה)|קלם]].
 
הרב [[דב כץ]], מתלמידיו של הסבא מסלובודקה (רבי נתן צבי פינקל) פרסם [[מונוגרפיה]] בת חמישה כרכים על התנועה. בכרך נפרד, שאינו כלול בסדרה, מתואר 'פולמוס המוסר'. לפולמוס היו שני שלבים. בשלב הראשון, שהתרחש בעיקר בסוף המאה התשע עשרה, התנהל מאבק סוער עם חדירת לימוד המוסר לישיבות ליטא. מאוחר יותר הותקפה תנועת המוסר באופן עיוני יותר, על ידי רבנים חשובים כמו [[החזון איש]] ו[[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|הרב סולובייצ'יק]].{{הערה|חזון איש, אמונה וביטחון, פרק ג; הרב סולובייצ'יק, איש ההלכה, עמ' 67}}