יהדות וורמייזא – הבדלי גרסאות

בתחילת [[המאה ה-14]] החלה דעיכה רוחנית בקהילה, והשפעתה פחתה, אך עד לסוף [[המאה ה-17]] עדיין נודעה לה חשיבות מסוימת. בשנת 1349 נהרס הרובע היהודי בידי תושבים נוצרים שהאשימו את היהודים בהרעלת בארות שגרמו למגיפות [[המוות השחור]]. בשנת 1615 התעורר בוורמס מרד מצד [[מעמד הפועלים]] בעיר, אירוע שגרם ליהודים להימלט מהעיר, ולשוב אליה לאחר דיכוי המרד שנה לאחר מכן. אחד מ[[פרנס]]י הקהילה המתחדשת היה אברהם שמשון וולף אופנהיים, אביו של הרב [[דוד אופנהיים (רב)|דוד אופנהיים]]. כרב העיר וראש הישיבה שפעלה אז בעיר כיהן הרב [[אליהו לואנץ]].

 

כמו כן חיו בתקופה זו בקהילה [[שמשון ורטהיימר]] שהתפרסם ב[[וינה|ווינה]], ושמש הקהילה ר' יוזפא שמש, שתיעד אגדות רבות על העיר בספר "[[מעשה נסים]]" (אמסטרדם 1696). על האגדה המספרת על אמו ההרה של [[רש"י]], שכמעט ונדרסה בידי גדוד חיילים שעבר בסמטה בוורמס עד שחמל עליה אחד מקירות הבתים ונבקע, כתב המשורר [[שאול טשרניחובסקי]] את ה[[בלדה]] "[[קיר הפלא אשר בוורמייזה]]". את השקע המכונה 'כוך רש"י' ניתן לראות בפינה הצפונית-מזרחית לבית הכנסת.