שמואל אליעזר הלוי איידלס – הבדלי גרסאות

רבי '''שמואל אליעזר ה[[שבט לוי|לוי]] איידלשׂאיידלס''' (בכתיב ארכאי: '''איידלש''' או '''אידלש'''; ב[[ראשי תיבות]]: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלשׂאיידלס); חי ופעל בין השנים [[ה'שט"ו]] [[1555|(1555)]] - [[ה'שצ"ב]] [[1631|(1631)]] [[אוסטרואה]]), [[רב]] ומפרש ה[[תלמוד]], מגדולי ה[[אחרונים]]. צאצא ל[[משפחת קלונימוס|למשפחת קלונימוס]], ש[[ייחוס]]ה מגיע עד [[דוד המלך]].

המהרש"א נולד לרבנית מרת גיטללגיטל (ממשפחת [[מהר"ל מפראג]]) ולרבי יהודה הלוי בשנת [[ה'שט"ו]] בעיר [[קז'ימייז']] שליד [[קרקוב]], ב[[פולין]] ה[[פולין היגלונית (1385 – 1569)|יגלונית]], ונודע כ[[עילוי (לימוד)|כעילויעילוי]] עוד ב[[ילד פלא|ילדות]]ו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[ברסט ליטובסק|בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידלשׂ"{{הערה|או בכתיב היידי המצוי כיום: "איידל'ס".}} ([[יידיש]]: של איידל). בשנת שס"ח (1608) נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בלובליןב[[חלם]] ליד [[לובלין]]. לפי ש.מ. חונס (תולדות הפוסקים), לאחר כהונתו בלובלין, כיהן כרב ב[[טיקטין]], אך יש שמקדימים את תקופתו בטיקטין לשנת [[שמ"ה]] ([[1584]]){{הערה|הרב שמואל זנוויל כהנא, '''ענף עץ אבות'''. מצוטט ב'''ספר טיקטין''', תל אביב תשי"ט, עמ' 64.}}. לאחר מכן שימש כרב ב[[אוסטרואה|אוסטראה]] והקים שם ישיבה. השתתף בו[[ועד ארבע ארצות]] ב[[ירוסלב]], והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום "דלתי לארח אפתחנו" (איוב){{הערה|על פי 'סיפורי צדיקים' ביידיש שם מתורגמת הכתובת "דלתו פתח לעני". הפסוק המקורי אינו ברור;: סביר שמדובר על חלק מפסוק מתחילת קינת איוב "'''''"כִּי לֹא סָגַר, דַּלְתֵי . . '''''..." או ממשלי איוב '''"בַּחוּץ - לֹא יָלִין גֵּר"''' (במשמעות: זר), '''"''דְּלָתַי - לָאֹרַח אֶפְתָּח'''''". ייתכן גם שהיה זה משחק מלים מהפסוק בפרשת כי תצא: "'''פתח תפתח'''" במשמעות פתיחת דלתות, [במקור: '''"עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ, בְּאַרְצֶךָ"'''], או משחק מלים על מאמר התלמוד הבבלי (פרק השותפין) "'''''דלית ליה דלת" '''''במשמעות 'אין לו עניים', וגם 'לקחת (כלומר: פתחת) לו דלת'.}}. כמו כן היה [[משורר]], וכתב כמה [[קינה|קינות]] על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר ב[[ה' בכסלו]] [[ה'שצ"ב]] (1631), ונקבר באוסטרואה.

חתנו היה ר' [[משה בן יצחק בונמש]] (נקרא גם רבי משה מלובמלא){{הערה|ספר תפארת אבותינו חלק ב', יצחק הכהן מאשקוויטש, הוצ' תמר, התשע"א, עמ' פ"ג.}} ערך את פירושיו בספר "מהדורא בתרא" והוסיף הערות וחידושים משלו. בהקדמת הספר רשם את צוואת חותנו המהרש"א להפיק את חידושי ההלכות וחידושי האגדות זה לצד זה. תבנית זו נשמרה בדפוס וילנא.{{הערה|{{הערה|שם=bunims|הספר '''''חידושי הלכות מהדורי בתרא'' ''למהרש"א''' ''המכונה: '''''מהדורא בתרא''''' הודפס בוילנא בשנת [[ה'ת"ל]] (1670). לאחר מכן הועתק [[ש"ס וילנא|בש"ס בדפוס וילנא]] בסופי הכרכים של התלמוד הבבלי, עם שיבושים רבים, וביניהם גם אבדה ההפרדה בין הערות וחידושי רבי משה בונמש לתוכן המקורי והערוך של המהרש"א. ר' על [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH002082830 הספר בכרטסת הספרייה הלאומית]. }}}}.

המהרש"א חיבר שני חיבורים על ה[[תלמוד|ש"ס]]: '''חידושי הלכות''' המבאר את החלק ההלכתי בתלמוד, ו'''חידושי אגדות''' המפרש את [[אגדתא|אגדות חז"ל]]. חיבורים אלו צורפו לחיבור אחד בדפוסים והם משולבים זה בזה לפי סדר הדפים, כאשר החלק האגדי הודפס ב[[גופן]] קטן יותר על מנת להבדיל בין שני החלקים.{{הערה|שם=bunims}}. חיבור זה מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש [[מאיר מלובלין|מהר"ם]] וחכמת שלמה.

פירושו של המהרש"א מתמקד בעיקר ב[[תוספות]], אבל לפעמים מפרש גם את ה[[גמרא]] ו[[רש"י]]. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א, ו[[החזון איש]] באגרותיו מדריך ללמוד מהרש"א כחלק עיקרי בלימוד. גם חכמי המזרח החשיבו מאד את לימוד המהרש"א, לדוגמה, הרב [[עזרא עטיה]] הנהיג בישיבת [[פורת יוסף]], שמיד לאחר לימוד התוספות ילמדו את פירוש המהרש"א כולו על הסדר.