ויקיפדיה

החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}
 
החיים ב[[מדינת ישראל]] מוסדרים במידה רבה באמצעות [[חוק]]ים. על פי שיטת [[המשפט בישראל]] מאז [[הקמת המדינה]] מחוקקת [[הכנסת]] את חוקיה, אך מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה עוד ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטון העות'מאני]]. כיום יש בישראל מעל 900 חוקים.{{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawLaws.aspx?t=LawLaws&st=LawLaws רשימת החוקים בישראל] באתר [http://www.knesset.gov.il הכנסת]}}. בישראל אין [[חוקה]] אך הכנסת חוקקה [[חוק יסוד|חוקי יסוד]].
 
[[קובץ:SeferHahukim.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חוברת בקובץ "[[ספר החוקים]]"]]
שורה 24:
כלל בסיסי בכל שיטות ה[[משפטים|משפט]] הוא שעל ה[[חקיקה]] להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "[[רשומות]]", הפרסום הרשמי של [[מדינת ישראל]].
 
עם זאת, לא תמיד ניתן לקרוא נוסח מלא של חוק ב"רשומות", היות שתיקונים לחוקים קיימים מתפרסמים ברשומות כנוסחים מתוקנים לסעיפים ששונו בלבד, כך שאין הפרסום ב"רשומות" כולל נוסח מלא ומעודכן של חוקים שעברו שינוי.{{הערה|יניב רוזנאי, [http://www.hapraklit.co.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_235.pdf חוק "רוצה להיות חופשי": פרסום חקיקה בעידן האינטרנט], '''[[הפרקליט]]''' נב(1) (2013), עמ' 235–308}}. רבים מהחוקים החשובים ביותר, כגון '''חוק סדר הדין הפלילי''', עוברים שינויים ותיקונים לעתים מזומנות, כך שכדי לקרוא את החוק הנוהג במדינה ברגע נתון, דרוש מעשה-מרכבה של מספר גליונות שונים של "רשומות". קושי זה הוליד פתרונות בשוק הפרטי, המציעים בתשלום קובצי חוקים שלמים ומעודכנים על גבי מדיה דיגיטלית; פתרונות אלו משמשים את רוב המשפטנים בארץ.
 
==שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים==
שורה 30:
 
===דיאלוג עם הרשות השופטת===
הרשות השופטת עוסקת בפרשנות החוק ובדרכי מימושו. לעתים נתקלת הרשות השופטת בבעיה בחוק: החוק אינו נותן מענה לסוגיה שראוי לתת לה מענה בחוק, התוצאה המתקבלת מציות לחוק אינה סבירה וכדומה. במקרים כאלה מציין בית המשפט את הבעיה שנתקל בה, וממליץ למצוא לה פתרון. לעתים המחוקק מממש המלצה זו, והופך אותה להצעת חוק. דוגמה: בפסק דין{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/03/250/088/t18/03088250.t18.HTM ע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון], ניתן ב-11 באפריל 2007}} של [[בית המשפט העליון]] ציין השופט [[אליקים רובינשטיין]] ביחס לחוק כי "המצב שנוצר אינו ראוי ואינו צודק", ואף שפסק בהתאם להוראות החוק, ציין "זו מסקנה משפטית, שאינה גורעת מן האמור באשר לצורך בתיקון המצב". הממשלה קיבלה את המלצתו של השופט רובינשטיין, והגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לתקן את הטעון תיקון.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/351/351.pdf הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37), התשס"ח–2007]}}.
 
במקרים אחרים מגיע בית המשפט לתוצאה שהוא שלם עמה, אך הממשלה אינה מרוצה מתוצאה זו, ומגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לשנות את המצב החוקי, כך שבמקרים נוספים שיוגשו לבית המשפט, תהיה התוצאה שונה (כאשר צעד כזה בא בעקבות פסיקה של [[בג"ץ]], הוא מכונה "עוקף בג"ץ"). דוגמה: בוויכוח שבין [[בנק יהב]] ל[[רשות המסים]] קיבל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים את עמדתו של בנק יהב, וקבע כי יש להכיר בהוצאות שהוציא הבנק למימון [[השכלה גבוהה]] לעובדיו.{{הערה|1=[http://www.court.gov.il/BookReader/getbook.asp?path=%5C%5C172.25.40.101%5Cidc_repository%5C456%5C821%5C0588C6AB6472482B8870BF949FCB580A&OlvDataProto=file&Language=Hebrew&Hebrew=1&ReaderStyle=ILCourts&h=2E4C07F7241F0D87FF42CFE00446C817&OnePageMode=1 עמה 7039/03 בנק יהב נ' פקיד שומה ירושלים 1], ניתן ב-21 בפברואר 2005}}. בעקבות תוצאה זו הגישה הממשלה הצעת חוק שבעקבותיה תוקנה [[פקודת מס הכנסה]] ונקבע בה במפורש כי לא יותרו ניכויים בשל הוצאות לרכישת השכלה אקדמית.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2057/2057.pdf חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו–2006], ס"ח 2076 מיום 15 ביוני 2006, סעיף 5.}}.
לעתים רחוקות פוסל בית המשפט, במסגרת ה[[ביקורת שיפוטית|ביקורת השיפוטית]], סעיף בחוק. מצב זה מחייב תיקון של הסעיף שנפסל, באמצעות חקיקה, אם באמצעות ביטולו ואם באמצעות החלפתו בחקיקה שלא תיפסל.
 
===ועדות ציבוריות===
פעמים לא מעטות נובעים צעדי חקיקה רחבי היקף מדו"ח של [[ועדה ציבורית]] שהוקמה לליבון נושא מסוים. בפרט מקובלת הקמתה של ועדה ציבורית כבסיס לשינוי מהותי בחוקי המסים (שינוי שמתעורר בו צורך מדי שנים אחדות). עם ועדות אלה נמנות, בין היתר, ועדת בן-שחר, או בשמה הרשמי "הוועדה לרפורמה במסים", שהמלצותיה היוו בסיס לתיקון מס' 22 לפקודת מס הכנסה.{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-1188.pdf חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 22), תשל"ה-1975], ה"ח 1188 מיום 9 ביוני 1975{{ש}}[http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/law-0774.pdf חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 22), תשל"ה-1975], ס"ח 774 מיום 20 ביולי 1975}}. השפעה רבה הייתה גם לוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המסים בישראל ("ועדת אשר"), שבעקבות המלצותיה הוטל [[חוק מס ערך מוסף|מס ערך מוסף]]. [[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]], התשס"ב-2002, מזוהה כל כך עם הוועדה שבעקבותיה נחקק, [[ועדת טל]], עד כי כינויו הרווח הוא "חוק טל".
 
===תזכיר חוק===
תזכירי חוק מופצים על ידי משרדי הממשלה היוזמים הצעת חוק. זה שלב מקדמי לפני פרסום הצעת החוק באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק הממשלה" (לעתים זמן רב קודם לכך). התזכיר כולל טיוטה ראשונה של הצעת החוק, בתוספת דברי הסבר מפורטים אודות מטרותיה של החקיקה המוצעת, והוא נועד לדיון ראשוני בהצעת החוק, במסגרת הממשלה, משרדיה וגורמים המייעצים לה. דרך אתר התזכירים מופצים התזכירים לכלל הציבור אשר נרשם לאתר, ויכול לקבל באופן אוטומטי את כל התזכירים או להירשם לקבלת התזכירים של משרד אחד בלבד או יותר, לפי רצונו.
 
התזכירים נשלחים גם ל[[נשיא בית המשפט העליון]], לדיקני הפקולטות ל[[משפטים]] ולגורמים שיש לחוק המוצע השפעה עליהם.{{הערה|1= ראו, למשל, [http://www.moin.gov.il/apps/pubwebsite/MainMenu.nsf/ReplicationView/6BF911AD1C91E8F54225726C004A3375/$File/News.pdf?OpenElement תזכיר לתיקון חוק התכנון והבניה] שהפיץ היועץ המשפטי של משרד הפנים, ונשלח גם למנהל מינהל התכנון, למרכז המועצות האזוריות ולגורמים נוספים.}}.
 
החל מ-1 בספטמבר 2010 תזכירי חוק מוצגים ב[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] "[http://www.tazkirim.gov.il קשרי ממשל]" אתר תזכירי החוק של הממשלה, והציבור מוזמן להגיב עליהם באמצעות האתר.
שורה 54:
חבר כנסת שאינו שר או סגן שר, או קבוצת חברי כנסת רשאים להגיש הצעת חוק מטעמם. קיימות מספר הגבלות על הצעות חוק אלו וההליכים בכנסת לאישורם. מספר החוקים שרשאי חבר הכנסת להציע מוגבל. הנחת הצעת חוק פרטית לפני הכנסת טעונה אישור של [[נשיאות הכנסת]] (מורכבת מ[[יושב ראש הכנסת]] וסגניו), והם רשאים למנוע העלאת הצעה "[[גזענות|גזענית]] במהותה", או כזו השוללת את מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד להצעת חוק ממשלתית, ניתן למשוך הצעה חוק פרטית רק עד סיום מועד הדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה.
 
לאורך השנים, גדל באופן משמעותי מספר הצעות החוק הפרטיות, הן כמותית והן באופן יחסי. אם ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]] הוגשו 47 הצעות חוק פרטיות, ו-18 מהן אושרו כחוקים, הרי שב[[הכנסת ה-15|כנסת ה-15]] הוגשו 4,012 הצעות חוק פרטיות, מתוכן אושרו 194. באחוזים, זינק אחוז החוקים שמקורם בהצעות פרטיות מ-6% בכנסת השלישית ל-53% בכנסת ה-15. עם זאת, שיעור הצעות החוק הפרטיות שמוגשות ולא מקודמות עולה בהתמדה. בכנסת השלישית, 38% מהצעות החוק הפרטיות שהוגשו אושרו גם בקריאה שנייה ושלישית. בכנסת ה-15, רק 5% מהצעות החוק הגיעו לכדי השלמת החקיקה. סך כל הצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת בעשור שבין 2002–2011 הוא 12,725.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/Savedem/posts/254883411261611 שיא עולמי אבסולוטי מבין הפרלמנטים הקיימים בעולם] בעיתון [[נובוסטי נידלי]]}}.
 
===הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת===
שורה 79:
הוועדה שדנה בהצעת החוק היא בדרך כלל הוועדה שנושא החוק נמצא בתחום אחריותה. עם זאת, לעתים ועדת הכנסת מעבירה את הדיון לוועדה אחרת, משיקולים שונים, הנוגעים בדרך כלל להרכב הוועדה או זהות העומד בראשה. כך, למשל, בחוק הרשות הלאומית למורשת [[יהדות בוכרה]] דנה [[ועדת הכלכלה]], שבראשה עמד אז יוזם החוק, [[אמנון כהן]]. בדיוני הוועדה רשאים להשתתף חברי הוועדה, מגיש הצעת החוק ושר בממשלה.
 
הוועדה הדנה בהצעת החוק רשאית להכניס בהצעה שינויים, כולל שינויים שסותרים את כוונת מגיש הצעת החוק, אך היא אינה רשאית לחרוג מגדר הנושא של הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה. כשנדרש [[בג"ץ]] לסוגיה זו, קבע כי יש להבחין בין חוק חדש שנועד לקבוע הסדר שלם – אז מתחם הנושאים בהם רשאית הוועדה לדון רחב יותר, לעומת תיקון של חוק קיים, העוסק בהסדר ספציפי, שאין לחרוג ממנו באופן ניכר. כן קבע בית המשפט כי מתחם ה[[סבירות]] של החלטת הוועדה הדנה בהצעת חוק, לעניין זה, הוא רחב.{{הערה|1=בג"ץ 8238/96 [http://elyon1.court.gov.il/files/97/130/045/e09/97045130.e09.HTM עליאן אבו עראר ואח' נ' שר הפנים, אליהו סוויסה ואח']}}.
 
הוועדה רשאית גם למזג שתי הצעות חוק (באישור ועדת הכנסת) או לפצל את הצעת החוק לחלקים (באישור הכנסת).
שורה 109:
הצורך בתיקון החוק נובע מסיבות שונות: הניסיון שהצטבר בהפעלת החוק, ביקורת ציבורית, ביקורת של בתי המשפט, התנגדות המחוקק לפרשנות שנתן בית המשפט לחוק, השתנות של המציאות שבה מיושם החוק ועוד.
 
התהליך שעובר תיקון לחוק זהה לזה שעובר חוק חדש, כמתואר לעיל. התיקונים הם משני סוגים: תיקון ישיר ותיקון עקיף. תיקון ישיר לחוק הוא תיקון ששמו (בהצעת החוק ובחוק) מפנה לחוק אותו מתכוונים לתקן, למשל: "חוק מס מעסיקים (תיקון מס' 2), התש"ם–1980". תיקון עקיף לחוק מתבצע במסגרת הדיון בחוק אחר, כאשר קבלת אותו חוק מחייבת, מסיבות טכניות או מסיבות ענייניות, גם שינוי (עקיף) בחוקים אחרים.{{הערה|1=ראו, למשל, [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1C4E1065-F4E7-478F-93E9-2DD91E1FBD8A/18994/2152.pdf חוק שירות המילואים], המתקן 17 חוקים באמצעות תיקונים עקיפים. חלק מהתיקונים, דוגמת אלה שבחוק שירות ביטחון ובחוק הביטוח הלאומי, הם תיקונים הקובעים הסדרים מהותיים, וחלקם, כגון אלה שבחוק מבקר המדינה ובחוק פיצויי פיטורים הם תיקונים טכניים.}}.
 
לנוחות ההתייחסות לתיקונים השונים נהוג למספרם בסדר עולה.
שורה 138:
===פגם בהליך החקיקה===
פגם בהליך החקיקה עלול להביא לבטלותו של החוק, כפי שנקבע ב[[בג"ץ]]:
{{ציטוט|"הליך החקיקה, ככל הליך שלטוני אחר, הוא הליך "נורמטיבי", כלומר, הליך ששלביו מוסדרים בדין. על-פי חוק-יסוד: הכנסת (סעיף 19), הליכי החקיקה קבועים בתקנון הכנסת. על-מנת שיתקבל "חוק", יש לקיים את הוראות התקנון באשר להליכי החקיקה. ביסוד הליכים אלה - בכל הנוגע להצעת חוק מטעם הממשלה - עומדות שלוש הקריאות (במליאה) והדיון בוועדה (לאחר הקריאה הראשונה וכהכנה לקריאה השנייה). אם אחד מהשלבים האלה נעדר, כגון שלא קוימה אחת הקריאות או שבהצעה לא קיבלו בהן רוב או שלא התקיים דיון בוועדה או שנפל באחד ההליכים הללו פגם היורד לשורש ההליך, ההצעה לא מתגבשת לכדי דבר חקיקה, ובית-משפט מוסמך - אם בתקיפה ישירה ואם בתקיפה עקיפה - להכריז על בטלות 'החוק'".{{הערה|1=בג"ץ '''975/89 Nimrodi Land Development Ltd נ' יושב-ראש הכנסת''', פ"ד מה(3) 154}}.}}
כאמור בפסק דין זה, נדרש "פגם היורד לשורש ההליך" כדי להביא לבטלותו של החוק. {{ציטוטון|על כן, לא כל פגם פורמלי בהליך החקיקה, לא כל הפרה של תקנון הכנסת, ואף לא כל סטייה מסמכות יביאו להתערבותו של בית משפט זה בהליך החקיקה}}, כך קבעה השופטת [[דורית ביניש]] ב[[בג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/850/048/N11/03048850.n11.htm בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל נ' ממשלת ישראל]}} שבו נערך דיון מקיף בעקרונות היסוד של הליך החקיקה, אלה שסטייה מהם תצדיק פסילתו של חוק. העקרונות שנימנו, ושאינם מהווים רשימה סגורה, הם:
* '''עקרון [[הכרעת הרוב]]'''. עיקרון זה מעוגן בסעיף 25 לחוק יסוד: הכנסת, הקובע: "הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה" .
שורה 148:
 
===סתירה לחוק יסוד===
סעיף 8 ל[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] מקנה לחוק זה עדיפות על-פני חוק רגיל, באומרו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידהואם שאינהאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". מעמד על-חוקי דומה ניתן ל[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. בהתאם לכך קבע [[בית המשפט העליון]] כי ל[[בתי המשפט בישראל]] סמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה (ראו דיון מפורט בערך [[המהפכה החוקתית]]).
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/החקיקה_בישראל"