מתתיהו אנטיגונוס השני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 42:
 
==קץ מלכותו של אנטיגונוס==
מנגד ניצל אנטיגונוס את העדרו של הורדוס ותקף באומץ רב את כוחותיו. אנטיגונוס זכה במספר קרבות, ובאחד מהם אף גרם למותו של יוסף, אחי הורדוס, כשהוא לוכד אותו במארב ליד [[יריחו]] ומשמיד את צבאו, אלא שמול הצבא הרומי הגדול כשל לחלוטין. הורדוס הפנה את כוחותיו לעבר יריחו, שם היה מרוכז עיקר צבאו של אנטיגונוס, ובין השניים התנהלה מלחמת שחיקה. אנטיגונוס החליט לפצל את כוחותיו ולשלוח חלק אחד לשומרון בפיקודו של המצביא פאפוס, כדי לנתק את קווי האספקה של הורדוס. הורדוס הביס את כוח פאפוס סמוך ל[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ובשנת [[37 לפנה"ס]] כפה מצור על ירושלים.
מקץ חמישים וחמישה ימי מצור נפלו בידי הורדוס העיר התחתונה ומעטפת [[בית המקדש השני|בית המקדש]]. הנצורים נמלטו לעיר העליונה ולתחום המקדש. לבסוף נכנעה כל העיר. אנטיגונוס ירד מהבירה ונכנע בפני סוסיוס, שניצל את ההזדמנות להשפלתו. הוא מחא כפיים וקרא לו "אנטיגוני", כשמה של אשה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 14, פרק טז, פסקאות א-ב, סעיפים 481-468.}}