חיים יהושע קוסובסקי – הבדלי גרסאות

הצטיין בשקידתו, בידיעותיו הרבות ובתפיסתו המהירה ונחשב ל"עילוי" נדיר בין ה"עילויים", עד כי יחדו לו חדר בעלית הגג של בית הכנסת "החורבה" שיוכל ללמוד לבדו באין מפריע.{{הערה| [[דוד תדהר]], אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו , כרך ב' עמוד 830}} בשלוש שנותיו הראשונות של הסמינר העברי הכללי למורים, לימד תלמוד. היה מורה לתורה ושפה עברית של [[אלתר לוין]].

בהיותו בן 20 פרסם מאמרים ב[[כתב עת|כתבי עת]] שונים, שעסקו בנושאים כמו ה[[שפה]] ה[[עברית]], [[דקדוק]] עברי ו[[גאומטריה]], ובנושאים שונים ב[[תלמוד]]. בשנת 1899 פרסם את ספרו "יד הלשון", ובשנת 1908 פרסם את ספרו "תורת החשבון". כמו כן פרסם את הספרים "תושיה" ו"החוט המשולש" ועוד מאמרים שונים. היה בין הפעילים לדיבור עברית ב{{ה[[העיר העתיקה|עיר העתיקה}}]]. הוא היה בין המצטרפים הראשונים ל{{ה[[התנועה הציונית|תנועה הציונית}}]] בירושלים{{הערה|{{מעריב|א. גיא|איש הקונקורדנציות|1960/05/27|01401}}.}} ותמך ב[[תוכנית אוגנדה]]. ראה ב[[הקמת מדינת ישראל]] [[אתחלתא דגאולה|ראשיתה של גאולה]] אך לא [[גאולה]] שלמה, מפני שהעיר העתיקה נותרה בידי [[ירדן|הירדנים]], אף על פי שסבר שירושלים העתיקה הייתה בכלל באזור שכונת [[תלפיות]].{{הערה|{{דבר|א.ח. אלחנני|עם הרב ח"י קוסובסקי|1958/08/01|00501}}.}}

נתמנה בתרפ"ה (1924), לעובד מדעי במקצוע ה[[תלמוד]], במכון למדעי היהדות של [[האוניברסיטה העברית]] מראשיתה, אך אחרי שנתיים נאלץ לפרוש בגלל חוסר תקציב.{{הערה|[[דוד תדהר]], אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, כרך ב' , עמוד 830–831 }}

* אוצר התרגום: קונקורדנציא לתרגום אנקלוס, ירושלים, [[מוסד הרב קוק ]] , ת"ש, 1939.