אנגקור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-90 של המאה ה-20|תקלדה
שורה 106:
עבודת המחקר התחדשה לאחר [[היסטוריה של קמבודיה#קמבודיה המודרנית|מלחמת האזרחים, שלטון הקמר-רוז' והכיבוש הווייטנאמי]]. למרות מלחמת האזרחים העקובה מדם לא נפגעו שרידיה של אנגקור, ועל דגלו של [[פול פוט]], ראש ה[[קמר רוז']] שתחת שלטונו נרצחו מאות אלפי קמבודים, הופיעה אנגקור.
 
עבודות שימור באנגקור ואט בוצעו על ידי הממשלה ה[[הודו|הודית]] בין השנים 1986 ל-1992{{הערה|1=[http://asi.nic.in/asi_abroad.asp Activities Abroad] באתר הארגון Archaeological Survey of India}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] המשיכו מאמצי השימוקהשימור במקום, במקביל לעלייה חדה בכמות התיירים. ב-1992 הוכרז אנגקור כ[[אתר מורשת עולמי]] על ידי [[אונסק"ו]], שהזרים כספים למקום ועודד את הממשלה הקמבודית לפעול לשימור האתר.
 
מאז שנת [[1993]] פועלת ועדה בינלאומית (ICC), בה חברות צרפת, [[יפן]] ו[[אונסק"ו]], שמטרתה לשמר ולפתח את האתר. מטעם קמבודיה הוקמה ב-[[1995]] הרשות לשימור וניהול אנגקור ואזור סיאם ריפ (APSARA). כמה מן המקדשים פורקו בזהירות והוקמו מחדש, אבן אחר אבן, על בסיסי בטון, בשיטות שימור מתקדמות. קרנות עולמיות סייעו בשימור כמה אתרים חשובים, התיירות העולמית לאתר גברה באופן משמעותי בשנים האחרונות: ב-[[2006]] ביקרו באתר 900,000 תיירים, עובדה היוצרת קושי חדש בשימור ובתחזוקה, אך מאידך יוצרת מקור חדש לסיוע כלכלי בשימור‏‏{{הערה|1=‏על פי הכתבה [http://www.guardian.co.uk/world/2007/feb/25/travel.travelnews כאן].‏}}.