יונה פיטלסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: , |
שנות ה-90 של המאה ה-20 |
||
שורה 14:
[[קובץ:P1010042.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אתר קראוונים]], 1991]]
[[קובץ:ערד001.JPG|שמאל|ממוזער|200px|תוכנית העיר [[ערד]] על גבי ברכת שנה טובה, 1962]]
[[קובץ:Arad076.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פסל סביבתי בכניסה לעיר [[ערד]] בתכנון פיטלסון המאזכר סימון מסורתי במרחב הבדווי המדברי, 7/04]][[קובץ:מסגד בחאן יונס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הצעה ל[[מסגד]] ב[[חאן יונס]], ראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] (לא בוצע)]]
'''יונה פיטלסון''' ([[1929]]–[[2004]]), היה [[אדריכל]] ישראלי.
שורה 20:
נולד וגדל בירושלים דור שישי בארץ. ימי בחרותו כחבר [[ההגנה]] ובפלמ"ח ב[[מלחמת העצמאות]] – הם שהקנו לו את זיקתו העזה לארץ. את הקשר לתחום התכנון והבנייה ירש מהוריו: אביו, המהנדס [[אליהו פיטלסון]] שאחראי לכמה מן הפרויקטים הבולטים בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20, ואמו, בת למשפחת פרידלנד, משפחת בונים ירושלמית ידועה. בתו דליה היא מוזיקאית ג'אז.
בשנות ה-50 למד פיטלסון [[אדריכלות]] ב[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]], והצטרף למשרדו של אביו. בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עמד פיטלסון ב[[ראש צוות]] תכנון העיר [[ערד]], היישוב המדברי המוצלח ביותר מבין [[עיירות הפיתוח]] אשר נבנו באותן השנים בדרומה של מדינת ישראל, ואשר היווה מעבדת ניסויים מתוכננת להתיישבות עירונית במדבר. באותה העת נולדה לו גם בתו, שהפכה לבת הבכורה של ערד. למרות שתכנן רבים מהמבנים בעיר, יצירתו המוכרת ביותר היא [[פסל הבולבוסים]] הניצב בכניסה לעיר מאז 1964, אותו יצר בשיתוף האמן [[גדעון פרידמן]].
בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] תכנן במהירות וביעילות את מבני המעוזים שהצילו חיים רבים ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]]. בשנת [[1976]], לאחר תקופת שירות ב[[משרד השיכון]], היה פיטלסון שותף בהקמת משרד אדריכלים עצמאי בשם "פיטלסון, שילה, יעקובסון אדריכלים ובוני ערים", יחד עם שני אדריכלים צעירים: [[שמואל שילה (אדריכל)|שמואל שילה]] ו[[מירון יעקובסון]].
טרם הופעת ה[[מחשב]] בכל משרדי האדריכלים, פיתח פיטלסון את המחשוב בתחום המיפוי, ועם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]], עמד בראש הצוות לתכנון פתרונות דיור מיידי וזמני לרבבות העולים החדשים. במהלך שנות התשעים ועד לפטירתו בשנת 2004 טיפל פיטלסון בשמונה [[תוכנית מתאר ארצית|תוכניות מתאר ארציות]] (מתוך 40 הקיימות). בין השאר, היה שותף יחד עם משרדו, בתכנון [[מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום]] ושאר הקווים העתידיים.
שורה 30:
*מפעל לדבקים ומוצרי נייר, ניירובי [[קניה]], ([[1958]]).
*[[בית קולנוע]] "הדר" (נהרס), [[כפר סבא]], ([[1959]]).
*מפעלי חברת [[קרגל]], [[בני ברק]] ו[[לוד]], ([[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]).
*חבר צוות תכנון שיקום [[יפו העתיקה]], ([[1961]] - [[1962]]).
*ראש צוות תכנון חבל [[ערד]] והעיר ערד, ([[1962]] - [[1967]]).
*תכנון בתים פרטיים ומבני ציבור בעיר ערד, ([[1962]] - [[1967]]).
*תוכנית מתאר לעיר [[ירוחם]], ([[1968]] - [[1974]]).
*בתי מגורים פרטיים בשכונת [[אפקה]] שבתל אביב וב[[הרצליה פיתוח]], [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]].
*תוכנית מתאר לדיר אל בלאח, [[עזה]], ([[1969]]).
*תוכנית מתאר ל[[חאן יונס]], עזה, ([[1970]]).
*תוכנית בינוי לשכונה ב[[בית שמש]], ([[1970]]).
*המכון להדברת עשבי בר, [[בית דגן]], ([[1975]]).
*שותף ומפתח בחברת קומפלוט, פיתוח עירוני ([[1977]] - [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]).
*פרוגראמה ותוכנית לפיתוח עירוני, [[עכו]], ([[1977]] - [[1979]]).
*תוכנית שיקום שכונת רמת השקמה, [[רמת גן]], ([[1977]] - [[1980]]).
| |||