קולנוע סמדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הקישור לקולנוע עדן הפנה לקולנוע בתל אביב במקום בירושלים |
שנות ה-90 של המאה ה-20 |
||
שורה 12:
תקוותו נתבדתה כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. הוא גורש יחד עם כל נתיני האויב ל[[שרונה (מושבה)|שרונה]], והמקום הוחרם, והושכר לערבי נוצרי בשם [[ריג'נט]]. בוירלה גורש אחרי המלחמה ל[[אוסטרליה]], וכל נסיונותיו להחזיר אליו את רכושו עלו בתוהו. אחרי הקמת מדינת ישראל הוא ניסה שוב באמצעות עורך דינו, ד"ר [[מרדכי בוקסבוים]], אך גם הוא נכשל.
עם [[הקמת המדינה]] התארגנו ארבעה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. הם הכריזו על תחרות למציאת שם חדש לקולנוע שהפרס הראשון עליה הוא כניסה חינם למשך שנה. בתחרות זכתה נערה אלמונית בת 14, שהציעה את השם '''סמדר'''. ברבות הימים ויתרו שלושה מהשותפים על חלקם בשותפות, והשותפים שנותרו היו דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר קנה צ'צ'יק את חלקם של דוד ולאה, והפך לבעלים הבלעדי. אריה צ'צ'יק שימש בתפקיד מוכר הכרטיסים, ואז היה ממשיך בריצה לפתח האולם כדי לקרוע אותם, ואז רץ לחדר ההקרנה כדי להקרין, וזה היה תפקידו במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973. גם אשתו השתתפה בעסק כמוכרת מזון, ובנות המשפחה היו מנקות את האולם. החל מאמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] פועל בית הקולנוע במסגרת רשת בתי הקולנוע "[[לב (רשת בתי קולנוע)|לב]]".
באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח, בהם [[עמנואל הלפרין]], [[מיכאל דק]], [[חיים גורי]], [[חנוך ברטוב]], [[חיים בנאי]] ו[[שמחה סיאני]].
| |||