הדר גנים-עמישב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, \1-\2 |
שנות ה-90 של המאה ה-20 |
||
שורה 40:
בשנת 1965 הנהיגה עיריית פתח תקווה יום לימודים ארוך ומערכת הזנה בבתי הספר בעמישב{{הערה|{{מעריב||חלק גדול מבני הנוער|1965/01/26|01603}}}}. באפריל 1965 הונח אבן פינה למרכז קהילתי בשכונה{{הערה|{{מעריב||מחר - אבן פינה למרכז קהילתי בשיכון עמישב|1965/04/12|01615}}}}. בשנת 1969 התגוררו בשכונה על פי הערכות שונות 9,500-11,000 תושבים{{הערה|{{דבר||ח"י שנים לשכונת עמישב בפתח תקווה|1969/05/09|01103}}}}. הדירות בשכונה היו יחסית קטנות והמשפחות מרובות ילדים. במקרים רבים התגוררו שלושה דורות יחד בדירה אחת קטנה{{הערה|שם=ביילין}}. באותה תקופה העירייה השקיעה משאבים רבים בשדרוג התשתיות לרמה של שאר העיר{{הערה|{{דבר||פתח תקווה מתכננת דמותה לקראת 1985|1971/07/15|00801}}}}.
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עברו להתגורר בשכונה גם עולים מ[[ברית המועצות]] שעלו במסגרת [[העלייה מברית המועצות בשנות השבעים]]. באותן שנים קטן מספר התושבים בשכונה, בעקבות הקיטון במספר הנפשות במשפחות בשכונה ועזיבת השכונה על ידי משפרי דיור{{הערה|בעקבות זאת מרשם קיטון במספר התלמידים בבתי הספר בשכונה: {{מעריב|מרדכי אלקן|דורש שינוי באיזורי רישום|1976/10/26|01903}}}}. בשנת 1976 העריך ראש העיר את מספר תושבי השכונה ב-5000–6000, מתוכם 65% יוצאי צפון אפריקה (בעיקר [[מרוקו]]), 15% יוצאי עיראק, ו-10% יוצאי פרס{{הערה|שם=פיינברג}}. בתחילת 1978 הוערכה האוכלוסייה בשכונה ב-4,000 תושבים, רובם יוצאי צפון אפריקה{{הערה|{{דבר||ראש עיריית פתח תקווה דורש עזרה ממשלתית לשיקום עמישב|1978/01/18|00422}}}}.
בשנת 1976 הוכללה השכונה ברשימת יישובים ושכונות המזכים בסיוע מוגדל לזוגות צעירים{{הערה|{{דבר||סיוע מוגדל לצעירים שישתכנו|1976/07/06|00403}}}} ובשנת 1978 הוכלל ב-30 השכונות הראשונות של פרויקט [[שיקום שכונות]]{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|מה נותר מפרוייקט שיקום שכונות המצוקה|1978/10/13|02101}}}}, ואומצה בידי יהודי שיקגו{{הערה|{{דבר|טובה צימוקי|מליון דולר לפיתוח שכונת עמישב בפ"ת|1979/04/05|00204}}}}{{הערה|{{מעריב|רחל סלע|חלד - שיקום שכונות|1987/04/15|07600}}}}.
שורה 46:
==הדר גנים==
===הקמה===
כבר בשנות ה-70 ביקש ראש עיריית פתח תקווה, [[ישראל פיינברג (ראש עיר)|ישראל פיינברג]], לקדם הרחבת השכונה באופן ניכר, תוך הפשרת קרקעות חקלאיות, על מנת להכניס לשכונה אוכלוסיות חזקות ולקדם אינטגרציה בשכונה{{הערה|{{דבר|שמעון פינס|שינוי הייעוד של אדמה חקלאית|1974/10/11|01202}}}}{{הערה|שם=פיינברג|{{דבר|ישראל פיינברג|במה חטאו תושבי עמישב|1976/12/26|01601}}}}. יורשו, [[דב תבורי]], המשיך בניסיונות לקדם בנייה בצמידות לשכונה{{הערה|{{דבר||סיפוח נוסח שיפמן|1979/08/01|00607}}}}. דירות חדשות ראשונות שווקו בתחילת שנות ה-80 על ידי [[יובל גד]] תחת הסיסמה "עמישב המתחדשת"{{הערה|{{מעריב||קנו דירה ביובל גד|1982/12/28|02503||Ad}}}}. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] התבצעה בשכונה בנייה רחבת היקף במזרח השכונה, באזור "הצריפים הפינים" (ניתן עדיין לראות בשכונה מספר צריפים פינים). הקבלנים נתנו לפרויקטים שבנו שמות שנועדו למשוך אוכלוסייה חזקה, כמו "גני עמישב"{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|בנק אדנים: למנות כונס זמני לפרוייקט גני עמישב שבונה חברת עוגן|110923|8 במאי 1997}}}}. במהרה ניתן לשכונה השם "הדר גנים". בשנות ה-2000 קטן קצב הבנייה בשכונה, ומספר התחלות הבנייה וסיומי הבנייה בשכונה בכל שנה היה קטן מ-150, לרוב קטן בהרבה{{הערה|1=בשנים אלו הלמ"ס ספר את הבנייה השכונה יחד עם [[כפר אברהם]], יוספטל, קריית אלון ועוד שכונות וברוב השנים הבנייה הכוללת בכל השכונות הללו היה נמוך בהרבה מ-150 יחידות דיור. ראו [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2009&CMonth=1 הבינוי בישראל 2009], לוחות 66-67{{ש}}[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2006&CMonth=1 הבינוי בישראל 2006], לוחות 66-67{{ש}}[http://www1.cbs.gov.il/www/publications/build2004/build2004.htm הבינוי בישראל 2004], לוחות 66-67}}. בסוף העשור, הבנייה בשכונה הייתה אפסית. בשנת 2010 כלל לא היו דירות שנסתיימה בנייתן ובשנים 2011–2012 נסתיימה בניית 50 דירות בשכונה. אולם בשנים אלו התחדשה תנופת הבנייה, ובשכונה החלה בנייתן של 525 דירות בשנים 2011-2012{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=30&CYear=2012&CMonth=1 הבינוי בישראל 2012], לוחות 64-65}}.
===אופי השכונה===
| |||